הכשרת האברכים · פרק י׳, ח׳

אבל אל נא נסכל את דעתנו בשיחת הילדים, כי אף אם רק יסודות כל אחד לעצמו לקח, הלא אין לכל אחד יסודות מיוחדים לעצמו, רק כלם אותם היסודות לוקטים להם, זה מרבה לקחת לו יסודות אלו וממעט באחרים וזה מרבה באלו וממעט באלו, וכיון שלכלם יסודות שווים יש, שכמעט כלם אותם לוקטים, אם כן למה אלו היסודות כשבאים אל תוך הירק כל עצמותם משתנים להעשות ירק ממש. במראה צורה וטבע, וכשבאים אל הבהמה משתנים לבשר. ואם נשיב שהירק והבהמה הם העושים את כל זה, על זה נשאל ומי הוא עצם הירק השוקד כל כך על עבודתו בהשכל ואומנות נפלאה, להפוך כל יסוד המוציא בסביבותיו חלק גדול מהם לגוף הירק ועוד חלק לעלים כדי שעל ידן גם מן האויר והשמש אשר מחוץ להאדמה יינק, ומי הוא עצם הקבה ושאר המעיים השוקדות כל כך בעבודתן להמציא יסודות מכל מאכל ולחלקם להמוח להלב להעצבים לעצמות וכו׳, לכל אחד החלק הראוי לו. ולמה כאשר רק יתיבש הירק לא יועילו לו כל היסודות גם אם יטילו עליו וכן גם בהקבה אם תתקלקל וכו׳. וכאשר ימותו אז כל הירק הבהמה וגוף האדם ליסודותיהם יתפרדו וישתנו עד שמאומה מעצמותם לא ישאר, ולא יוכרו שמעולם היו ירק או בהמה, ואם כן אין לרמה א״ע שעצם הירק, הבהמה, עצם גוף האדם, עצם לעצמו הוא אשר בכחו לשנות ולהפוך גם את שאר הדברים אשר יגיעו אליו לעצמותו תוארו וטבעו. ואדרבה ינסו נא המתחכמים להפוך בלהטיהם את היסודות מראשיתן לירק לבשר וכו׳.