הכשרת האברכים · פרק י׳, ז׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

אף גם את סוג הנמוך מן החי, סוג הצמח את עצמותו לא נראה, כי למשל כאשר מזבלים את הירקות יוסיפו לצמוח יגדלו ויתעבו, ואח״כ כשתאכל הבהמה את הירק תגדל ותשמן גם היא ותוסיף בשר ועצם, וכשהאדם יאכל את בשר הבהמה גם הוא יגדל וישמן. היינו שלולא הזבל הי׳ חסר חלק מירק כי הי׳ דק ולא עב, ולולא הירק הי׳ חלק בהמה חסרה, וחלקים מאדם היו חסרים לולא אכל את הירק והבהמה. זאת אומרת שהזבל נשתנה מתחילה להעשות עצם ירק, ואח״כ ירק הזה נשתנה להעשות עצם בשר ועצם, מתחילה של בהמה ואח״כ בשר ועצם האדם. אם כן מה הוא עצמותו של דבר הזה המשתנה מדי פעם בפעם ומה הוא עצמותו של כל דבר אשר בעולם. הלא כשנתגדלה הבהמה מקטנותה ונתעבה לא הי׳ כל ירק ניכר בה וכל כך נשתנה הירק עד שנעשה לבשר דם ועצמות הבהמה ממש, ואח״כ של האדם ומה הוא עצמותו. הן יתחכמו להשיב שמתחילה הירק רק את היסודות הנחוצות לו מן הזבל לקט, ואח״כ קבת הבהמה כמעשה הירק עשתה ומיני יסודות הנחוצים לקיומה מן הירק לקטה וכו׳.
נחלת הכלל · Hakhsharat haAvrekhim, 16. Ring. 11-432

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך הכשרת האברכים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.