הכשרת האברכים · פרק י׳, ד׳

כי נודע שהבעש״ט זצוקללה״ה אמר בקדשו כשאתה מביט על העולם, הקב״ה מביט עליך ואתה על הקב״ה. לכל איש מאתנו זה נראה כדבר שא״א לו לגמרי, כיון שלא על הבטה בשכל כיוון בקדשו, שמפני שרואה את העולם ומתבונן בו לכן יודע הוא שד׳ ברא את העולם. כי אין זאת ראי׳ רק הבנה, ולא בד׳ הוא מביט רק בהעולם, ויכול להיות שבשכלו יבין שד׳ ברא את העולם ומנהיגו אף גם נמצא בו ומ״מ מוסתר ונעלם הוא יתברך ממנו בלי לראותו והוא רק בעולם גופני מביט. אך על הבטה יותר עילאה כוונת קדשו, הסתכלות עילאית שבה יכולים לראות גם מה שלמעלה מן עולם הזה הגופני ובה על הקב״ה מביטים, והיא ראי׳ שרק קדשינו ז״ל זכו לה ולנו נראה זאת כאי אפשרית לגמרי.