הכשרת האברכים · פרק י׳, כ״ה

הרגשות ומחשבות אלו אשר בך ראשית ראי׳ הנ״ל היא, כמו זולותיך כן גם אתה את השמים והארץ וכל דברי העולם בחושיך רואה, אבל נפשך שהוסיפה כח בלימודך ובעסקך בחסידות עתה, גם על חושיך התגברה וגם עם חושיך אתה מביט בעולם לא כמו שמביטים זולותיך עליו. הם מביטים עליו כעל רפת להאדם והבהמה ואתה רואה שלד׳ הארץ ומלואה, האדם והבהמה האוכל וכל דברי הגוף הכל קודש לעבודת הקודש. לא שבשכל חקרת וכן מצאת, רק מעצמך ומנפשך ידיעה זכה וראי׳ רוממה זו בך התנוצצה. ולמה זה יהי׳ רחוק בעיניך שכאשר תוסיף נפשך להתפרץ ולהתגלות בך יותר, אז בשעה זו גם הארת ההדור נאה זיו העולם נגד עיניך יתנוצץ. אתה מתפלל ואומר שירה לד׳, וכלם השמים הארץ האילנות וכו׳ עונים אחריך, ואתה מתעדן ומתענג.