הכשרת האברכים · פרק י׳, כ״ד

לכן הרחב נא אותה במחשבתך, האם העולם כשהוא לעצמו מאוס בעיניך, לא, כי אילו הי׳ אפשר לך עתה לשבת בחברת מרעים חסידים לשתות משקה ולשיח מעניני תורה חסידות ועבודת ד׳ מה מאושר היית, והלא גם המשקה דבר מן העולם הוא. הוסף להביט בך ותמצא שבשעה זו שאתה הולך לרחוב ורואה את בני אדם אצים ורצים זה לסחורתו וזה למלאכתו, טרודים ושקועים כלם בהם כאילו זה הי׳ כל תכליתם בעולם ולכך נוצרו הם וכל העולם, ונפחדת אולי גם אתה כאחד מאלו השוטים תהי׳, אז כאילו רוצה היית לצעק להם ולך, ״שוטים מה אתם רוצים מן העולם, הלא לד׳ הארץ ומלוא״ה״. הבט בקרבך וכן תמצאך. זאת אומרת שאין אתה בוחל בעולם רק בהאופן אשר ישיגו בני האדם את העולם, והאופן אשר ישמשו בו געלה נפשך.