הכשרת האברכים · פרק י׳, ב׳

ומעתה בחור ואברך חסיד, טרם שנוסיף לדבר וטרם נתחיל להתקרב יותר אל ענינים היותר מרוממים אשר בחסידות לפי מצבנו, נעשה נא איזה סך הכל מזה שדברנו עד כה. הן בכל פרק ובכל מאמר לא בקשנו ממך גדולות, לא שתסתגף בסיגופים, ולא שתתענה בתעניתים, גם בשעה שח״ו יצר האיום מתגרה בך בהתרגשות של תאווה לא אמרנו שתטיח את ראשך בכותל כדי לגרשו כפי שהיו צריכים לעשות, [אם היו רשאים] אפילו בתאווה של היתר ולא לפסוע פסיעה הראשונה בשערי השאול ח״ו, רק קמעא קמעא בקשנו ממך בכל דבר ובכל ענין, כגון שתחשוב ותרחיב את מחשבתך בכל דברי התנ״ך מדרשות ואגדות ספרי הצדיקים והחסידים שאתה לומד. בשעה שאתה מתרגש מעצמך בקדושה תרחיב את התרגשותך במחשבות והתרגשיות אהבה ויראה. ובשעה שהתרגשיות של תאווה או סתם שטף של מחשבות שוטפות בך ומבלבלות אותך, תסתכל בהן באופן שתמסנה ותחדלנה ממך וכדומה, והכל באופן קל שנפש האדם עוד מחמדתן ונמשכת לו כלאגדה המושכת את הלב.