הכשרת האברכים · פרק י׳, ט״ו

הן יש עוד להאריך בזה אבל גם במה שדברנו כאשר ינסה כל בר דעת לצייר לו גם בדעתו האנושי את העולם בלא עצם הזה, אף כשיאמין שלמעלה הוא יתברך ברא את העולם וגם עתה משפיע חיות בו בכלל ובפרט, אם בדעתו לא יראה כי גם בתוך העולם, וכל פרט שבו שאנו רואים וממשמשים, העצם שלו הכל עצם אלקות הוא, וכל השאר רק כלבוש, ולא כלבוש זר רק כלבוש דמני׳ ובי׳, רק כעין צל מן עצם המציל וכצבעים וגוונים אשר עיקר העולם ועצם אלקות בהם מצטבע ועל ידם מתראה. אם לא באופן זה יסתכל על העולם אז ישאר גם לעיני בשר ומוח שלו רק צללים בלא עצם המציל, וצבעים בלא דבר אשר ישא את צבעם. רק הוא ית׳ הנמצא היחידי ואין עוד זולתו.