עיקר השתדלות אדם בעולם הזה הוא ביראת שמים, כמפורש בכתוב מה ד' שואל מעמך כי אם ליראה, ובנידה [ט"ז ב'] דצדיק ורשע לא קאמר דחוץ מיראת שמים מקרא זה ע"ש, דצדיק ורשע תלוי ביראת שמים דמי שעושה המצות מצד הרגלו מנעוריו מצות אנשים מלומדה לא שייך לקרותו צדיק על זה, וכן לא ימלט של"י רשע לפני המקום כשיפגענו יצרו בתאוה וכיוצא, כמפורש בכתוב אך אין יראת אלקים וגו' והרגוני על דרך וגו' ונאמר את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם, שזה תכלית בריאת האדם, ושמירת המצות נכלל ביראת שמים וכמה שכתוב דהא בהא תליא ונמשך ממילא זה מזה, ובשבת [ל"א ב'] אין להקב״ה בעולמו וכו' והביאו שם עוד קרא דיראת ד' היא חכמה, היינו דשלימות הכל החכמה דהיא התחלת האצילות מאין ליש, והמדה האחרונה היא יראת שמים וזהו השער לד' שצדיקים יבואו בו כידוע, וע"כ צ"ל יראת חטאו קודמת לחכמתו כמה שכתוב באבות ואם לאו אין מתקיים ואם אין יראה אין חכמה, וזהו שהמשילו בשבת שם למפתחות חיצונות ואחר כך המשילו לדרתא והתורה תרעא, וזה נראה היפך שהיראה בפנים והתורה כשער וכן א' באבות גם כן אם אין חכמה אין יראה, אבל באמת יראת ד' עצמה היא חכמה, ובדב"ר [פי"א] חייכם כל החכמה וכל התורה דבר אחד קל הוא כל מי שמתיירא אותי ועושה דברי תורהכל החכמה וכל התורה בלבו מנין וכו' וזהו חכמה תתאה חכמת שלמה שנאמר בו ויחכם מכל האדם שהוא תכלית חכמת אדם, והשגתו בעולם הזה זהו על ידי היראה שבלב לבד וע"כ מי שיש בידו תורה ולא יראת שמים דרשו עליו ביומא [ע"ב ב'] מחיר לקנות חכמה, שהתורה שלו אינו נקרא רק מחיר לקנות חכמה, כי עיקר החכמה הוא ההכרה שיש בורא, ואז ממילא יפול עליו היראה ומצד זה נקרא התורה תרעא, וכן נקראין סנהדרין יושבי שער, ובתורה השערה לתרע בי דינא, היא התרעא לדרתא והשער לד' כי הם חכמי תושבע״פ שהשם יתברך מסר התורה לידם ע״פ המשפט אשר יורוך שכבר התורה בקנין אצלם, וכמה שכתוב בקדושין(ל"ב:) שתחלה נקראת תורת ד' ואחר כך תורתו, וכל אחד (נדרים ל"ח.) במשה רבינו ע"הדהיה לומד תורה ושוחכה עד שניתנה לו במתנה, ונקראת על שמו תורת משה כאלו הוא המחדשה מלבו כאברהם אבינו ע שנעשו ב' כליותיו מעיינות נובעות תורה (בראשית רבה פס"א שוחר טוב א'), שעל ידי יראת שמים כל התורה והחכמה נתון בלבו ונובע מלבו, כי מכוון כל התורה להגיע להשגת אנכי ד' אלקיך ואז התורה והיראה בקנין בלבו תרעא ודרתא, ובתחלת הכניסה הוא להיפך:
דברי סופרים · פרק י״ג, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · R' Zadok -- Divrei Soferim
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך דברי סופרים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.