דברי סופרים · פרק י״א, ב׳

ובריש כל אסוון אנא חמר, הוא יין המשמח הנשפך כמים שיש בו סימן ברכה, ונקרא מים שהוא רומז לשפלות הלב כמו שכתוב [תענית ז' א'] דמניחים מקום גבוה ויורדים למקום נמוך, וכן יין שונא גיאות וגאים כדאיתא התם שאינו מתקיים אלא בפחות שבכלים ומי שדעתו שפלה, ובבבא בתרא [פ"ח א'] מקרא דהיין בוגד גבר יהיר עיין שם, וכל חליי הגוף נמשכים מחליי הנפש אשר שורשם והתחלתן הגיאות, כידוע דהתחלת שבירת הכלים על ידי מחשבת אני אמלוך ומה שנתגאו לקבל שפע יותר מהראוי להם, ועל ידי זה נגרם שבירתן של כלים שהוא מיתתם (ב"ק נ"ד.), וכל החוליים הם פרוונקי דמלאכא דמותא (עיין ע"ז כ"ח.) ועד חזקיה לא הוה חולי דאתפח (כן הוא גירסת בראשית רבה פס"ה) היינו חוליים הפנימים הנשלחים פרוונקי דמלאכא דמותא, ומה שכתוב ורפא ירפא הוא בהכאה חיצונית ומכה שאין בה כדי להמית, וכן רפא נא לה דצרעת מרים, ומעולם היו רופאים כמו שכתוב הצרי אין בגלעד אם רופא וגו', ובאסא נאמר גם בחליו וגו' כי אם ברופאים, אבל היה רק בחליים קלים (עיין בתוספות בבא בתרא ט"ז: דומה לזה) שאין כדי להמית שזה נמשך מחטאים קלים שאדם דש בעקביו ואין נוגעים עד שורש הנפש ותשובתן קלה כמו שכתוב בסוף יומא כ"ד חלוקי כפרה, אבל הנמשך מצד השורש הרע שבנפש זה גורם קלקול להשורש, והתעוררות החסרון שבתולדה שמזה הוא ההכרח דסוף אדם למות, וחזקיה חידש תיקון השורש והמשכת תוספת חיים ממקום החיים אפילו בגיע קץ חייו ומדת ימיו שבתולדתו וכמו שכתוב הנני מוסיף על ימיך, ואפילו למאן דאמר [יבמות מ"ט א'] משלו הוסיפו לו, מכל מקום הרי נקרא בלשון תוספת והוספה ויש מה שנקצב כך דרך הוספה שאפשר להוסיף, וזהו מה שחידש חולי דאתפח על ידי דבלת תאנים כמאן דאמר עץ שאכל אדם הראשון תאנה היה ובדבר שקלקלו בו נתקנו, וכן הוא תיקן שורשו התלוי באיפת אדם הראשון דעל ידי זה ביקש הקדוש ברוך הוא לעשותו משיח כמו שכתוב בסנהדרין [צ"ד א'] שהוא ירפא מחץ מכתו של עולם על ידי תכלית השפלות שיהיה עני ורוכב על החמור, ועל ידי השם יתברך שוכן עמו להחיות רוח שפלים ולהחיות וגו' וחיים שאל ממך נתת לו, ועל כן נקרא המים בלשון מים חיים שיש בהם כח חיות דחיי עולם על ידי תכלית כח השפלות והפשיטות שיש בהם וזהו ברכת המים שאחר התפלה להמשיך שפלות וחיות בגוף, ועל כן נכון לכל אדם אפילו בשתיית מים וכל שכן חולה הצריך לאכול מיד בקומו בבוקר שיקבל על כל פנים מקודם עול מלכות שמים בקריאת פסוק ראשון דקריאת שמע ולהתפלל על כל פנים חד פסוקי דרחמי ומקיים ועבדתם וגו' בקריאת שמע ותפלה ואז יזכה לברכת ד' בלחמו ומימו, וכל סגולות דפת שחרית שאמרו בבא מציעא שם הוא לאחר ועבדתם וגו' כדאיתא התם, וזהו זמן סעודת כל אחד בשעה ד' ודתלמידי חכמים בשעה ו' (פסחים י"ב:) ודאגריפס בשעה ט' כמו שכתוב בפרק ערבי פסחים (ק"ז:) שאז השלימו עבודתם הקודמת.