ויהי כי זקן יצחק ותכהיןָ עיניו מראות, ויקרא את עשו בנו הגדול ויתאונן באזניו כי ימי הזקנה ועורון עיניו לא יתנוהו לעבוד את ה׳ כבימי קדם, גם צוהו לצאת השדה ולצוד לו ציד ולעשות לו מטעמים כאשר אהב, ואחרי אכלו מצידו יתפלל אל ה׳ בעדו כי יסתירהו בסתר כנפיו וישמרהו כל ימי חייו על הארץ, ויען כי איננו יודע את יום מותו, נכספה נפשו להתפלל בעדו אל ה׳ ולברכהו בטרם ימות.
קדמוניות היהודים · פרק א׳, ס׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Yemei am olam, trans. Kalman Schulman. Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קדמוניות היהודים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.