ויצחק הלך הלוך וגדול, ויהי איש מצליח מאד, ויירא אבימלך פן יפקוד עליו יצחק את הרעה אשר עשה לו חנם, ויקח ממנו נקם בהיות לאל ידו לעשות זאת, וילך אליו מגרר עם פיכל שר צבאו לכרות עמו ברית שלום ולחדש את אהבתם כקדם. ויצחק הצדיק והטוב לכל, סלח לו על הרעה אשר עשה לו, ויזכור לו אהבתו הראשונה, וימלא את כל משאלות לבו, וילך אבימלך מאתו בשלום.
קדמוניות היהודים · פרק א׳, נ״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Yemei am olam, trans. Kalman Schulman. Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קדמוניות היהודים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.