קדמוניות היהודים · פרק א׳, ל״ח

ובטרם עֲשות האלהים את משפטו החרוץ על החטאים בנפשותם ההם, נראה אל אברהם מראות אלהים בשבתו פתח האהל באלני ממרא כחם היום, וישא אברהם את עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו, והם היו מלאכי אלהים מתחפשים מדמות אנשים. ואברהם לא ידע עוד כי מלאכים הם, ובראותו אותם קם מפניהם ויברכם ויחל את פניהם לאכל לחם, ויעתרו לו וישבו תחת העץ, והוא מִהַר ויכרה להם כרה גדולה: עֻגות קמח סלת, חמאה וחלב ובן בקר רך וטוב צלי אש, ויתן לפניהם ויתראו כאוכלים וסעדים לבם, וישאלו איה שרה אשתו, ויאמר הנה היא באהל, ויאמרו לו כי שוב ישובו אליו לתקופת השנה והנה בן לשרה אשתו. ותצחק שרה בקרבה לאמר: האחרי בלותי תהיה לי עדנה? הלא בת תשעים שנה אנכי, ואברהם גם הוא זקן בן מאה שנה; אז הסירו המלאכים את דמות בני אדם מעליהם הופיעו כמלאכי ה׳ לעיני אברהם, ויודיעו לו כי אחד מהם שלח במַלְאֲכות ה׳ לבשר לשרה כי תלד בן, ושנים מהם שֻׁלחו להפוך את סדום-.