קדמוניות היהודים · פרק א׳, ג׳

ויטע ה׳ אלהים גן בעדן מקדם ויצמח שם כל עצי פרי נחמדים למראה וטובים למאכל גם עץ הדעת טוב ורע ועץ החיים נטע בתוך הגן, וישם שם את האדם ואת אשתו לעבוד את הגן ולשמרו, ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים , שם האחד פישון, כי פשו מימיו, והוא ההולך אל ארץ הוֹדוּ (אינדיען) והיונים קראו לו בשם גאנגעסי, ושם ישתפך אל ים ההודי. ושֵׁם הנהר השני גיחון, והיונים יקראו לו נילוס, והוא יגיח מארץ הקדם לארץ מצרים. שֵׁם הנהר השלישי חִדֶקֶל , פתרונו בלשון עברית חַד, כי מימיו חדים, והיונים קראו לו טיגריס. ושֵׁם הנהר הרביעי פרת, שם המורה בלשון עֵבר על הִתְפַּשֵׁט לארך ולרחב, או הוראתו כהוראת שֵׁם פרח, ושני הנהרות האלה (חדקל ופרת) נופלים אל ים האדום.