קדמוניות היהודים · פרק א׳, כ׳

תפוצות בני נח ברחבי התבל.אחרי אשר בלל ה׳ את שפת בני האדם, נפוצו מבבל על פני כל הארץ, איש איש אל המקום אשר היתה שם רוח ה׳ להושיבם שם, עד כי מלאו את יבשת הארץ (פעסטלאנד), את ארץ הבינים (ביננענלאנד) ואת ארץ החוף (אופערלאנד), ורבים חרפו נפשם לעבור באניות בימים ויאחזו באיי הים. עמים אחדים לא שנו את שמם הקדמוני עד היום הזה, ואחדים שנו אותו כטוב וכישר בעיניהם, ואחרים הסבו את שמותיהם לשמות ידועים לעמי הארצות הקרובות אל מקומות מושבותיהם, גם היונים קראו לעמים אחדים שמות חדשים בלשון עמם, והדבר הזה נחשב בעיניהם לכבוד ולתפארת, ואחרי כן הכבידו את ידיהם עליהם ללכת בחקותיהם כאלו חֻצבו מצור היונים מאז ומעולם.