ונח בצאתו מן התבה היה ירא פן יוסיף ה׳ להביא מבול על הארץ מדי שנה בשנה, ויבן מזבח לה׳ ויעל עליו עֹלֹת ויחל את פני ה׳ לבל ישוב לשחת עוד את האדם, ובפקדו אפו על הרשעים לא יספה גם את הצדיקים אתם יחד, ואז תכון תבל והאדמה תעבד ותזרע, גם יִבָּנוּ בתים ובני האדם יחַדשו ימיהם כקדם ויחיו חיי נעם כבשנים קדמוניות לפני המבול, גם יאריכו ימים על הארץ כימי אבותיהם הראשונים.
קדמוניות היהודים · פרק א׳, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Yemei am olam, trans. Kalman Schulman. Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קדמוניות היהודים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.