כי אדם הראשון אשר חי תשע מאות ושלשים שנה, הוליד את שת בהיותו בן שלשים ומאת שנה , ושת היה בן חמש שנים ומאת שנה בהולידו את אנוש , ואנוש אשר חי חמש שנים ותשע מאות שנה, הוליד בהיותו בן תשעים שנה את קינן ויתן את ממשלתו בידו. קינן חי תשע מאות ועשר שנה, ובהיותו בן שבעים שנה הוליד את מהללאל . מהללאל חי חמש ותשעים שנה ושמונה מאות שנה, ובהיותו בן חמש שנים וששים שנה הוליד את ירד . ירד חי שתים וששים שנה ותשע מאות שנה, ובהיותו בן מאה וששים ושתים שנים הוליד את חנוך. וחנוך היה בו חמש וששים שנה ושלש מאות שנה ויקחהו אלהים ולא נדע עוד ממנו דבר, ובהיותו בן חמש וששים שנה הוליד את מתושלח, ומתושלח בהיותו בן מאה ושמנים ושבע שנים הוליד את למך ויתן את ממשלתו בידו אחרי מָשְׁלוֹ הוא לבדו תשע וששים שנה ותשע מאות שנה. ולמך משל על בני האדם שבע ושבעים שנה ושבע מאות שנה, ואז נתן את ממשלתו ביד נח בנו אשר נולד לו בהיותו בן שתים ושמנים שנה ומאת שנה, וְנֹחַ משל תשע מאות וחמשים שנה. ואם נחשוב את שנות הדורות ההם באופן הזה אשר יֵצא כאור מספר השנים מאדם עד המבול, הלא הוא אלף ושש מאות וחמשים ושש שנים, אך אין לנו לחקור ולחפש אחרי אחרית בני הדורות ההם (אשר ימי חייהם נמשכו עד שִלֵשים ועד רִבֵּעִים) רק לחשוב ראשית ימי חייהם ומתי נולדו-.
קדמוניות היהודים · פרק א׳, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Yemei am olam, trans. Kalman Schulman. Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קדמוניות היהודים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.