תלמוד ירושלמי - מסכת יומא · פרק ז׳ הלכה ב׳
5 קטעים. טקסט התלמוד הירושלמי לפי מהדורת גוגנהיימר, בעברית מנוקדת.
יומא · פרק ז׳ הלכה ב׳
א׳
משנה: וְאִם בְּבִגְדֵי בוּץ קָרָא קִידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשַׁט יָרַד וְטָבַל עָלָה וְנִסְתַּפָּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי זָהָב וְלָבַשׁ וְקִידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. יָצָא וְעָשָׂה אֶת אֵילוֹ וְאֶת אֵיל הָעָם וְאֶת שִׁבְעַת כְּבָשִׂים תְּמִימִים דִּבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר עִם תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר הָיוּ קְרֵבִין וּפַר הָעוֹלָה וְשָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַחוּץ הָיוּ קְרֵבִין עִם תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם: קִידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשַׁט יָרַד וְטָבַל עָלָה וְנִסְתַּפָּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי לָבָן וְלָבַשׁ וְקִידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. נִכְנַס לְהוֹצִיא אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה. קִידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשַׁט יָרַד וְטָבַל עָלָה וְנִסְתַּפָּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי זָהָב וְלָבַשׁ קִידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. נִכְנַס וְהִקְטִיר אֶת הַקְּטוֹרֶת וְהֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת. קִידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשַׁט יָרַד וְטָבַל עָלָה וְנִסְתַּפָּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי עַצְמוֹ וְלָבַשׁ. מְלַוִוין אוֹתוֹ עַד בֵּיתוֹ וְיוֹם טוֹב הָיָה עוֹשֶׂה לְאוֹהֲבָיו בְּשָׁעָה שֶׁיָּצָא בְשָׁלוֹם.
ב׳
הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. זוֹ דִבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרִבִּי עֲקִיבָה. אֲבָל דִּבְרֵי חֲכָמִים. כּוּלְּהֹן הָיוּ קְרֵיבִין עִם תָּמִיד שֶׁלְבֵּין הָעַרְבָּיִם. רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רַב יוֹסֵף. אַתְיָא דְּרִבִּי לִיעֶזֶר כְּבֵית שַׁמַּי. כְּמַה דְבֵית שַׁמַּי אָמְרֵי. תָּדִיר מְקוּדָּשׁ מְקוּדָּשׁ קוֹדֵם. כֵּן רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר. תָּדִיר מְקוּדָּשׁ מְקוּדָּשׁ קוֹדֵם. הֵיךְ עֲבִידָה. עֲבוֹדַת הַיּוֹם מְקוּדֶּשֶׁת וּמוּסְפֵי הַיּוֹם תְּדִירִין. עֲבוֹדַת הַיּוֹם קוֹדֶמֶת לְמוּסְפֵי הַיּוֹם.
ג׳
פַּר וָאַיִל וְשִׁבְעַת כְּבָשִׂים תְּמִימִים הָיוּ קְרֵיבִין עִם תָּמִיד שֶׁלְשַׁחַר. וְהַשְּׁאָר הָיוּ קְרֵיבִין עִם תָּמִיד שֶׁלְבֵּין הָעַרְבָּיִם. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. טַעֲמָא דָהֵן תַּנָּיָיא. כְּדֵי לִסְמוֹךְ חַטָּאת לַחַטָּאת וְעוֹלָה לָעוֹלָה. וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר. הַפָּר וְהָאַיִל וְאֵילוֹ וְאֵיל הָעָם וְשִׁבְעַת כְּבָשִׂים תְּמִימִים הָיוּ קְרֵיבִין עִם תָּמִיד שֶׁלְשַׁחַר. וְהַשְּׁאָר הָיוּ קְרֵיבִין עִם תָּמִיד שֶׁלְבֵּין הָעַרְבָּיִם. וְהָדֵין תַּנָּיָיא. תּוֹלֶה עֲבוֹדוֹת. מַה טַעֲם. וְיָצָא וְעָשָׂה אֶת עוֹלָתוֹ וְאֶת עוֹלַת הָעָם. כָּאָמוּר בָּעִנְיָין. מָה אָמוּר בָּעִנְיָין. אֵילוֹ וְאֵיל הָעָם. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה וְשֲׂעִיר מַה טַעַם. מִדַּם חַטַּאת הַכִּפּוּרִים. כְּבָר קָדְמָה חַטַּאת הַכִּפּוּרִים.
ד׳
וּבָא אַהֲרֹן אֶל אוֹהֶל מוֹעֵד. מֵאֵיכָן בָּא. מִקְּרִיַית הַפָּרָשָׁה. וּלְהֵיכָן הוּא הוֹלֵךְ. לְהוֹצִיא כַף וּמַחְתָּה. כָּתוּב וְיָצָא וְעָשָׂה אֶת עוֹלָתוֹ וְאֶת עוֹלַת הָעָם. וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. וְלֹא כֵן אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הַכֹּל מוֹדִין בְּהוֹצָאַת כַּף וּמַחְתָּה שֶׁהוּא לְאַחַר תָּמִיד שֶׁלְבֵּין הָעַרְבָּיִם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֶּן חֲנִינָה. כָּל הַפָּרָשָׁה כְתוּבָה עַל סֵדֶר חוּץ מִזּוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. עוֹד הִיא אֲמוּרָה עַל סֵדֶר. וּבָא אַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד. מֵאֵיכָן בָּא. מִקִּידּוּשׁ הָרִאשׁוֹן שֵׁהָיָה בְיָדוֹ. וּלְאַיִין הוּא הוֹלֵךְ. לְקִידּוּשׁ הָאַחֲרוֹן. אָמַר רִבִּי מָנָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. לָמָּה לֵי נָן אָמְרִין. חוּץ מִקִּידּוּשׁ הָאַחֲרוֹן. אָמַר לֵיהּ. שַׁנְיָיא הִיא. דִּכְתִיב וּבָא. וְיָצָא וּפָשַׁט אֶת בִּגְדֵי הַבָּד. שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר. אֲשֶׁר לָבַשׁ. וְכִי עָלַת עַל דַּעְתֵּינוּ כְּלוּם הוּא פוֹשֵׁט אֶלָּא מַה שֶׁהוּא לוֹבֵשׁ. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר אֲשֶׁר לָבַשׁ. הִקִּישׁ פְּשִׁיטָה לִלְבִישָׁה. מַה לְבִישָׁה בְקִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם. אַף פְּשִׁיטָה בְקִידּוּשׁ יָדַיִים וְרַגְלַיִים. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. יֵשׁ לָךְ עֲבוֹדָה אֲחֶרֶת שֶׁהוּא עוֹבְדָהּ בְּבִגְדֵי לָבָן. וְאֵי זוֹ זוֹ. זוֹ הוֹצָאַת כַּף וּמַחְתָּה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הַכֹּל מוֹדִין בְּהוֹצָאַת כַּף וּמַחְתָּה שֶׁהִיא לְאַחַר תָּמִיד שֶׁלְבֵּין הָעַרְבָּיִם.
ה׳
וְלַמָּה בְבִגְדֵי לָבָן. אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. כְּשֵׁירוּת שֶׁל מַעֲלָן כָּךְ שֵׁירוּת שֶׁל מַטָּן. מַה לְמַעֲלָן אִישׁ אֶחָד בְּתוֹכָם לָבוּשׁ בַּדִּים. אַף לְמַטָּן כְּתוֹנֶת בַּד קוֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ.
מקור: תלמוד ירושלמי, מהדורת גוגנהיימר, רישיון CC BY. sefaria.org
על ההלכה הזו
תלמוד ירושלמי יומא פרק ז׳ הלכה ב׳, מתוך מסכת יומא. התלמוד הירושלמי הוא תלמוד ארץ ישראל - דיוני האמוראים על המשנה כפי שנערכו בישיבות הגליל, פרק אחר פרק והלכה אחר הלכה. הטקסט מוצג לפי מהדורת גוגנהיימר המנוקדת.
מקור: תלמוד ירושלמי, מהדורת גוגנהיימר, רישיון CC BY
