תלמוד ירושלמי יבמות פרק ח׳
6 הלכות בפרק, 52 קטעים. לחצו על הלכה לקריאתה במלואה.
א׳משנה: הֶעָרֵל וְכָל הַטְּמֵאִים לֹא יֹאכְלוּ בַתְּרוּמָה נְשֶׁיהֶם וְעַבְדֵיהֶם יֹאכְלוּ. פְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה הֵן וְעַבְדֵיהֶן יֹאכְלוּ וּנְשֵׁיהֶן לֹא יֹאכְלוּ. וְאִם לֹא יְדָעָהּ מִשֶּׁנַּעֲשָׁה פְצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה הֲרֵי אֵילּוּ יֹאכְלוּ.ב׳משנה: אֵי זֶהוּ פְּצוּעַ דַכָּא. כָּל שֶׁנִּפְצְעוּ הַבֵּצִים שֶׁלּוֹ וַאֲפִילוּ אַחַת מֵהֶן. וּכְרוּת שָׁפְכָה כַּל שֶׁיִּכָּרֵת הַגִיד וְנִשְׁתַּיֵיר בָּעֲטָרָה אֲפִילוּ כְּחוּט כָּשֵׁר. פְּצוּעַ דַכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה מוּתָּרִין בַּגִּיּוֹרֶת וּבַמְשׁוּחְרֶרֶת וְאֵינָן אֲסוּרִין אֶלָּא מִלָּבוֹא בַקָּהָל שֶׁנֶּאֱמַר לֹא יָבוֹא פְּצוּעַ דַכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה בִּקְהַל יי.ג׳משנה: עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי אֲסוּרִין וְאִיסּוּרָן אִיסּוּר עוֹלָם אֲבָל נְקֵיבוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת מִיָּד. מִצְרִי וַאֲדוֹמִי אֵינָם אֲסוּרִים אֶלָּא עַד שְׁלֹּשָׁה דוֹרוֹת אֶחָד זְכָרִים וְאֶחָד נְקֵיבוֹת. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן קַל וְחוֹמֶר הַדְּבָרִים וּמָה אִם בִּמְקוֹם שֶׁאָסַר אֶת הַזְּכָרִים אִיסּוּר עוֹלָם הִתִּיר אֶת הַנְּקֵיבוֹת מִיָּד. מָקוֹם שֶׁלֹּא אָסַר אֶת הַזְּכָרִים אֶלָּא עַד שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת אֵינוֹ דִין שֶׁנַּתִּיר אֶת הַנְּקֵיבוֹת מִיָּד. אָמְרוּ לוֹ אִם הֲלָכָה נְקַבֵּל וְאִם לַדִּין יֵשּׁ תְּשׁוּבָה. אָמַר לָהֶם לֹא כִי הֲלָכָה אֲנִי אוֹמֵר. מַמְזֵירִין וּנְתִינִין אֲסוּרִים וְאִיסּוּרָן אִיסּוּר עוֹלָם אֶחָד זְכָרִים וְאֶחָד נְקֵיבוֹת.ד׳משנה: אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ שָּׁמַעְתִּי שָׁהַסָּרִיס חוֹלֵץ וְחוֹלְצִין אֶת אִשְׁתּוֹ וְהַסָּרִיס לֹא חוֹלֵץ וְלֹא חוֹלְצִין אֵת אִשְׁתּוֹ וְאֵין לִי לְפָרֵשּׁ. אָמַר רִבִּי עֲקִיבָה אֲנִי אֲפָרֵשׁ סְרִיס אָדָם חוֹלֵץ וְחוֹלְצִין אֶת אִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר. סְרִיס חַמָּה לֹא חוֹלֵץ וְלֹא חוֹלְצִין אֶת אִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר לֹא כִי אֶלָּא סְרִיס חַמָּה חוֹלֵץ וְחוֹלְצִין אֶת אִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְפוּאָה. סְרִיס אָדָם לֹא חוֹלֵץ וְלֹא חוֹלְצִין אֶת אִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ רְפוּאָה. הֵעִיד רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָה עַל בֶּן מְגִיסָה שֶׁהָיָה בִירוּשָׁלַם סְרִיס אָדָם וְיִיבְּמוּ אֶת אִשְׁתּוֹ לְקַיֵים דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה.ה׳משנה: הַסָּרִיס לֹא חוֹלֵץ וְלֹא מְיַיבֵּם וְכֵן אַיילוֹנִית לֹא חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיָיבֶּמֶת. הַסָּרִיס שֶׁחָלַץ לִיבִמְתּוֹ לֹא פְסָלָהּ בְּעָלָהּ פְּסָלָהּ מִפְּנֵי שֶׁהִיא בְּעִילַת זְנוּת. וְכֵן אַיְילוֹנִית שֶׁחָלְצוּ לָהּ אַחִין לֹא פְסָלוּהָ. בְּעָלוּהָ פְּסָלוּהָ מִפְּנֵי שֶׁבְּעִילָתָהּ בְּעִילַת זְנוּת.ו׳משנה: סְרִיס חַמָּה כֹּהֵן שֶׁנָּשָׂא בַת יִשְׂרָאֵל מַאֲכִילָהּ בַּתְּרוּמָה. רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים אַנְדְּרוֹגִינוֹס כֹּהֵן שֶׁנָּשָׂא בַת יִשְׂרָאֵל מַאֲכִילָהּ בַּתְּרוּמָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר טוּמְטוּם שֶׁנִּקְרַע וְנִמְצָא זָכָר לֹא יַחֲלוֹץ מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְסָרִיס. אַנְדְּרוֹגִינוֹס נוֹשֵׂא אֲבָל לֹא נִישָּׂא. רִבִּי לָעְזָר אוֹמֵר אַנְדְּרוֹגִינוֹס חַיָיבִין עָלָיו סְקִילָה כַּזָּכָר.