תלמוד ירושלמי - מסכת יבמות · פרק ב׳ הלכה ו׳

5 קטעים. טקסט התלמוד הירושלמי לפי מהדורת גוגנהיימר, בעברית מנוקדת.

יבמות · פרק ב׳ הלכה ו׳
א׳
משנה: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן מִכָּל מָקוֹם פּוֹטֵר אֶת אֵשֶׁת אָבִיו מִן הַיִיבּוּם וְחַיָיב עַל מַכָּתוֹ וְעַל קִלְלָתוֹ וּבְנוֹ לוֹ לְכָל דָּבָר חוּץ מִמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִן הַשִּׁפְחָה וּמִן הַנָּכְרִית.
ב׳
הלכה: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן מִכָּל מָקוֹם כול׳. רִבִּי אָבִין בָּעֵי וּבְנוֹ לְכָל דָּבָר. אֲפִילוּ לְפִירְיָיה וְרִבְיָיה. וְלֹא שַׁנְיָיה בֵּן גוֹי שֶׁבָּא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל וְיָלְדָה. בֵּן יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּא עַל גוֹיָה וְיָלְדָה. משום בתיִשְׂרָאֵל וְיָלְדָה. בְּכוֹר לְנַחֲלָה וְאֵינוֹ בְּכוֹר לַכֹּהֵן.
ג׳
גּוֹי שֶׁבָּא עַל גּוֹיָה וְיָלְדָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. גוֹיִם יֵשׁ לָהֶם יְחָסִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. גוֹיִם אֵין לָהֶן יְחָסִין. וְהָא כְתִיב בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח מְרוֹדָךְ בַּלְאֲדָן בֶּן בַּלְאֲדָן מֶלֶךְ בָּבֶל סְפָרִים וּמִנְחָה אֶל חִזְקִיָּהוּ. עַל יְדֵי שֶׁכִּיבֵּד זְקֵינוֹ זָכָה לְהִתְיָחֵס. וְהָא כְתִיב וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ אָסָא אֶל בֶּן הֲדַד בֶּן טַבְרִימוֹן בֶּן חֶזָיוֹן מֶלֶךְ אֲרָם הַיּוֹשֵׁב בְּדַמֶשֶׂק לֵאמֹר. קוֹצֵץ בֶּן קוֹצֵץ. כְּמָה דְּאַתּ אָמַר כִּי הָמָן בֶּן הַמְדָתָא. וְכִי בֶּן הַמְדָתָא הָיָה. אֶלָּא צוֹרֵר בֶּן צוֹרֵר. אוּף הָכָא קוֹצֵץ בֶּן קוֹצֵץ. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא. כָּךְ מֵשִׁיב רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אֶת רִבִּי יוֹחָנָן. וְהָא כְתִיב וּלְצִיבָא שִׁשָּׁה עָשָׂר בָּנִים וְעֶשְׂרִים עֲבָדִים. וַעֲבָדִים יֵשׁ לָהֶן יִיחוּס. בָּא לִמְנוֹת שׁוֹמְטִין שֶׁלִּמְפִיבוֹשֶׁת.
ד׳
שִׁפְחָה. הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדוֹנֶיהָ. נָכְרִית. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. כְּתִיב לֹא תִּתְחַתֵּן בָּם וּכְתִיב כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי. בִּנְךָ מִיִּשְׂרָאֵלִית קָרוּי בִּנְךָ. וְאֵין בִּנְךְ מִגּוֹיָה קָרוּי בִּנְךָ אֶלָּא בְּנָהּ.
ה׳
יַעֲקֹב אִישׁ כְּפַר נַבּוֹרַיָּה אֲזַל לְצוֹר. אַתּוֹן שָׁאֲלִין לֵיהּ. מַהוּ מִיגְזָר בְּרֵיהּ דַּאֲרָמִיָיתָא בְּשׁוּבְתָּא וְסָבַר מִישְׁרֵי לוֹן מִן הָדָא וַיִתְיַלְּדוּ עַל מִשְׁפְּחוֹתָם לְבֵית אֲבוֹתָם. שָׁמַע רִבִּי חַגַּיי אָמַר. יֵיתֵי. אַיְיתוּנֵיהּ דְּיִלְקֵי. אָמַר לֵיהּ. מֵאֵיכָן אַתָּה מַלְקֵינִי. אָמַר לֵיהּ. מִן הָדָא דִכְתִיב וְעַתָּה נִכְרוֹת בְּרִית לֵאלֹהֵינוּ. אָמַר לֵיהּ. מִן הַקַּבָּלָה אַתְּ מַלְקֵינִי. אָמַר לֵיהּ. וְכַתּוֹרָה יֵעָשֶׂה. אָמַר לֵיהּ. מִן הֵדָא אוֹרַיָיה. אָמַר לֵיהּ. מִן הַהִיא דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. כְּתִיב לֹא תִּתְחַתֵּן בֶּם וּכְתִיב כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מַאַחֲרַיי. בִּנְךָ מִיִּשְׂרָאֵלִית קָרוּי בִּנְךָ. וְאֵין בִּנְךְ מִגּוֹיָה קָרוּי בִּנְךָ אֶלָּא בְּנָהּ. אָמַר לֵיהּ. חֲבוֹט חַבְטָךְ דְּהוּא טָבָא בְּקֻלְטָא.

מקור: תלמוד ירושלמי, מהדורת גוגנהיימר, רישיון CC BY. sefaria.org

על ההלכה הזו

תלמוד ירושלמי יבמות פרק ב׳ הלכה ו׳, מתוך מסכת יבמות. התלמוד הירושלמי הוא תלמוד ארץ ישראל - דיוני האמוראים על המשנה כפי שנערכו בישיבות הגליל, פרק אחר פרק והלכה אחר הלכה. הטקסט מוצג לפי מהדורת גוגנהיימר המנוקדת.
מקור: תלמוד ירושלמי, מהדורת גוגנהיימר, רישיון CC BY