תלמוד ירושלמי - מסכת שבועות · פרק ג׳ הלכה ה׳

3 קטעים. טקסט התלמוד הירושלמי לפי מהדורת גוגנהיימר, בעברית מנוקדת.

שבועות · פרק ג׳ הלכה ה׳
א׳
משנה: אֶחָד דְּבָרִים שֶׁל עַצְמוֹ וְאֶחָד דְּבָרִים שֶׁל אֲחֵרִים וְאֶחָד דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מַמָּשׁ וְאֶחָד דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם מַמָּשׁ. כֵּיצַד אָמַר שְׁבוּעָה שֶׁאֶתֵּן לְאִישׁ פְּלוֹנִי וְשֶׁלֹּא אֶתֵּן שֶׁנָּתַתִּי וְשֶׁלֹּא נָתַתִּי שֶׁאִישַׁן וְשֶׁלֹּא אִישַׁן שֶׁיָּשַׁנְתִּי וְשֶׁלֹּא יָשַׁנְתִּי. שֶׁאֶזְרוֹק צְרוֹר לַיָּם וְשֶׁלֹּא אֶזְרוֹק שֶׁזָּרַקְתִּי וְשֶׁלֹּא זָרַקְתִּי. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא עַל הֶעָתִיד לָבוֹא שֶׁנֶּאֱמַר לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב. אָמַר לוֹ רִבִּי עֲקִיבָה אִם כֵּן אֵין לִי אֶלָּא דְבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן הֲרָעָה וַהֲטָבָה. דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶן הֲרָעָה וַהֲטָבָה מְנַיִין. אָמַר לוֹ מֵרִיבּוּי הַכָּתוּב. אָמַר לוֹ אִם רִיבּוּי הַכָּתוּב לְכָךְ רִיבּוּי הַכָּתוּב לְכָךְ:
ב׳
הלכה: עִולָּה הָיָה רוֹצֶה לְהוֹרוֹת לוֹ. אֶחָד דְּבָרִים שֶׁלְּעַצְמוֹ כול׳. רִבִּי בָּא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. שְׁבוּעָה שֶׁנָּתַן פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי מְנָה. וְנִמְצָא שֶׁלֹּא נָתַן. מֵאַחַר שֶׁאֵין בְּיָדוֹ לָבֹא אֵין בְּיָדוֹ לְשֶׁעָבַר. הָתִיב רִבִּי יוֹסֵי. הֲרֵי תְפִילִּין אֵין בָּהֶן לָבֹא וְיֵשׁ בָּהֶן לְשֶׁעָבַר. אָמַר לוֹ. תְּפִילִּין מִמָּקוֹם אַחֵר בָּאוּ. לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב. מָה הֲטָבָה רְשׁוּת אַף הֲרָעָה רְשׁוּת. יָצָא דָבָר שֶׁהוּא שֶׁלְּאִיסּוּר וְדָבָר שֶׁהוּא שֶׁלְּהֵיתֵר. לְכֹל אֲשֶׁר יְבַטֵּא פְּרָט לְקָטָן. הָאָדָם בִּשְׁבֻעָה פְּרָט לָאָנוּס. וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ פְּרָט לְמֵזִיד. וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ. וְנֶעֶלְמָה מִמֶּנּוּ שְׁבוּעָה. אוֹ יָכוֹל וְנֶעֱלַם מִמֶּנּוּ הַחֵפֶץ. בִּשְׁבֻעָה וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ. עַל הֶעֱלֵם שְׁבוּעָה חַיָיב וְאֵינוֹ חַיָיב עַל הֶעֱלֵם חֵפֶץ. וְתֵן הֶעֱלֵם חֵפֶץ עַל הֶעֱלֵם שְׁבוּעָה וִיהֵא חַיָיב. וְאֵין בֵּינֵיהֶן הֶעֱלֵם טוּמְאָה עַל הֶעֱלֵם מִקְדָּשׁ. וִיהֵא חַיָיב שְׁתַּיִם כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּאָמַר. חַיָיב עַל הֶעֱלֵם טוּמְאָה וְעַל הֶעֱלֵם מִקְדָּשׁ. תַּמָּן כָּתוּב וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ שְׁנֵי פְעָמִים. וְהָכָא כָתוּב וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ אַחַת. יָכוֹל הַנִּשְׁבַּע לְהָרַע לַאֲחֵרִים יְהֵא חַיָיב. תַּלְמוּד לוֹמַר. לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב. מָה הֲטָבָה רְשׁוּת אַף הֲרָעָה רְשׁוּת. אוֹצִיא נִשְׁבַּע לְהָרַע לָאֲחֵרִים שֶׁיְּהֵא פָטוּר. כְּהוּא דְמִישְׁתָּבַע דְּלָא מִיתַּן לְחַבְרֵיהּ מֵיכוּל. חַמְתֵּיהּ מְפַרְפֵּר וִיהַב לֵיהּ.
ג׳
הֵיךְ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּרִישׁ. אוֹ נֶפֶשׁ כִּי תִשָּׁבַע לְבַטֵּא בִשְׂפָתַיִם כְּלָל. לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב פְּרָט. כְּלָל וּפְרָט אֵין בִּכְלָל אֶלָּא מַה שֶׁבִּפְרָט. וַהֲלֹא אֵין בִּפְרָט אֶלָּא דְבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן הֲרָעָה וַהֲטָבָה. אֶלָּא כֵינִי. לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב פְּרָט. לְכֹל אֲשֶׁר יְבַטֵּא כְלָל. פְּרָט וּכְלָל וְהַכֹּל בִּכְלָל וְרִיבָה דְבָרִים שֶׁהֵן לְשֶׁעָבַר. אֶלָּא כֵינִי. אוֹ נֶפֶשׁ כִּי תִשָּׁבַע לְבַטֵּא כְּלָל. לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב פְּרָט לְכֹל אֲשֶׁר יְבַטֵּא חָזַר וְכָלַל. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל אֵי אַתָּה דָן אֶלָּא כְעֵין הַפְּרָט. מָה הַפְּרָט מְפוּרָשׁ דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן הֲרָעָה וַהֲטָבָה. וּדְבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶן הֲרָעָה וַהֲטָבָה מְנַיִין. אָמַר לוֹ. מֵרִיבּוּי הַכָּתוּב. אָמַר לוֹ. אִם רִיבָּה הַכָּתוּב לְכָךְ רִיבָּה הַכָּתוּב לְכָךְ. לֵית יְכִיל דָּמַר רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. כָּךְ מֵשִׁיב רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אֶת רִבִּי עֲקִיבָה. מָצִינוּ דְבָרִים שֶׁחַיָיבִין עַל זְדוֹנָן מִשֵׁם שְׁבוּעַת שֶׁקֶר וּבְהֶעֱלֵימָן מִשֵׁם שְׁבוּעַת בִּיטּוּי. וִיתֵיבִינֵיהּ. מָצִינוּ דָבָר שֶׁחַיָיבִין בִּזְדוֹנוֹ מִשֵׁם שְׁבוּעַת שֶׁקֶר וּמֵבִיא קָרְבָּן. אָמַר לֵיהּ. וְאִית לָךְ דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶן הֲרָעָה וַהֲטָבָה וְלֵי נָן כְּתִיבִין. אָמַר לֵיהּ. אַף עַל גַּב דְּאִית לִי דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶן הֲרָעָה וַהֲטָבָה. לֵית אִינּוּן כְּתִיבִין אִין בָּהֶן מִשּׁוּם הֲרָעָה וַהֲטָבָה. הָא לְשֶׁעָבַר לֵית.

מקור: תלמוד ירושלמי, מהדורת גוגנהיימר, רישיון CC BY. sefaria.org

על ההלכה הזו

תלמוד ירושלמי שבועות פרק ג׳ הלכה ה׳, מתוך מסכת שבועות. התלמוד הירושלמי הוא תלמוד ארץ ישראל - דיוני האמוראים על המשנה כפי שנערכו בישיבות הגליל, פרק אחר פרק והלכה אחר הלכה. הטקסט מוצג לפי מהדורת גוגנהיימר המנוקדת.
מקור: תלמוד ירושלמי, מהדורת גוגנהיימר, רישיון CC BY