תלמוד ירושלמי שביעית פרק ז׳
2 הלכות בפרק, 25 קטעים. לחצו על הלכה לקריאתה במלואה.
א׳משנה: כְּלָל גָּדוֹל אָמְרוּ בַשְּׁבִיעִית כָּל שֶׁהוּא מַאֲכַל אָדָם וּמַאֲכַל בְּהֵמָה וּמִמִּין הַצּוֹבְעִים וְאֵינוֹ מִתְקַיֵים בָּאָרֶץ יֵשׁ לוֹ שְׁבִיעִית וּלְדָמָיו שְׁבִיעִית. יֵשׁ לוֹ בִּיעוּר וּלְדָמָיו בִּיעוּר. וְאֵי זֶה זֶה זֶה עָלֵה הַלּוּף הַשּׁוֹטֶה. הָרַנְדְּנָה הָעוּלְשִׁין וְהַכְּרֵשִׁין וְהָרְגִילָה וְנֵץ הֶחָלָב. וּמַאֲכַל בְּהֵמָה הַחוֹחִים וְהַדַּרְדָּרִים. וּמִמִּין הַצּוֹבְעִים סְפִיחֵי אִסָּטִיס וְקוּצָה יֵשׁ לָהֶן שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית. יֵשׁ לָהֶן בִּיעוּר וְלִדְמֵיהֶן בִּיעוּר. עוֹד כְּלָל אַחֵר אָמְרוּ כָּל שֶׁהוּא מַאֲכַל אָדָם וּמַאֲכַל בְּהֵמָה וּמִמִּין הַצּוֹבְעִים וּמִתְקַיֵים בָּאָרֶץ יֵשׁ לוֹ שְׁבִיעִית וּלְדָמָיו שְׁבִיעִית. אֵין לוֹ בִּיעוּר וְלֹא לְדָמָיו בִּיעוּר. אֵי זֶה זֶה זֶה עִיקַּר הַלּוּף הַשּׁוֹטֶה וְעִיקַַּר הָרַנְדָּנָה הָעַרְקַבָּלִין וְהַחַלְבִּיצִין וְהַבּוּכָּרִיָּה. וּמִין הַצּוֹבְעִים הַפּוּאָה וְהָרִכְפָּא יֵשׁ לָהֶן שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית. אֵין לָהֶן בִּיעוּר וְלֹא לִדְמֵיהֶן בִּיעוּר. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר דְּמֵיהֶן מִתְבַּעְרִין עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. אָמְרוּ לוֹ לָהֶן אֵין בִּיעוּר קַל וָחוֹמֶר לִדְמֵיהֶן. קְלִיפֵּי רִימוֹן וְהַנֵּץ שֶׁלּוֹ קְלִיפֵּי אֶגּוֹזִים וְהַגַּלְעִינִין. יֵשׁ לָהֶן שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית. הַצַּבָּע צוֹבֵעַ לְעַצְמוֹ לֹא יִצְבַּע בְּשָׂכָר. שֶׁאֵין עוֹשִֹין סְחוֹרָה בְּפֵירוֹת שְׁבִיעִית. וְלֹא בִּבְכוֹרוֹת וְלֹא בִּתְרוּמוֹת. ולֹא בִּנְבֵילוֹת וְלֹא בִּטְרֵיפוֹת וְלֹא בִּשְׁקָצִים וְלֹא בִּרְמָשִׂין. וְלֹא יְהֵא לוֹקֵחַ יַרְקוֹת שָׂדֶה וּמוֹכֵר בַּשּׁוּק אֲבָל הוּא לוֹקֵט וּבְנוֹ מוֹכֵר עַל יָדוֹ. לָקַח לְעַצְמוֹ וְהוֹתִיר מוּתָּר לְמוֹכְרוֹ. לָקַח בְּכוֹר לְמִשְׁתֶּה בְּנוֹ אוֹ לְרֶגֶל וְלֹא צָרִיךְ לוֹ מוּתָּר לְמוֹכְרוֹ. צָדֵי חַיָּה עוֹפוֹת וְדָגִים שֶׁנִּתְמַנּוּ לָהֶן מִינִין טְמֵיאִין מוּתָּר לְמוֹכְרָן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף מִשֶּׁנִּתְמַנֶּה לוֹ לְפִי דַרְכּוֹ לוֹקֵחַ וּמוֹכֵר. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא אוּמְנָתוֹ בְכָךְ. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין.ב׳משנה: לוּלָבֵי זְרָדִים וְהֶחָרוּבִין יֵשׁ לָהֶן שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית. יֵשׁ לָהֶן בִּיעוּר וְלִדְמֵיהֶן בִּיעוּר. לוּלָבֵי הָאֵלָה וְהָבּוֹטְנָא וְהָאֲטָדִים יֵשׁ לָהֶן שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית. אֵין לָהֶן בִּיעוּר וְלֹא לִדְמֵיהֶן בִּיעוּר. אֲבָל לֶעָלִים יֵשׁ לָהֶן בִּיעוּר. מִפְּנֵי שֶׁהֵן נוֹשְׁרִין מֵאָבִיהֶן. הָוֶורֶד וְהַכּוֹפֶר וְהַקְּטָף וְהַלּוֹטֶת. יֵשׁ לָהֶן שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֵין לִקְטָף שְׁבִיעִית מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ פֶּרִי. וֶורֶד חָדָשׁ שֶׁכְּבָשׁוֹ בְשֶׁמֶן יָשָׁן יִלָּקֵט הַוֶורֶד. וְיָשָׁן בְּחָדָשׁ חַיָיב בְּבִיעוּר. חָרוּבִים חֲדָשִׁים שֶׁכְּבָשָׁן בְּיַיִן יָשָׁן וִישֵׁנִים בְּחָדָשׁ חַיָיבִין בְּבִיעוּר. זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁהוּא בְּנוֹתֵן טַעַם חַיָיב לְבָעֵר מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ. וּמִין בְּמִינוֹ כָּל שֶׁהוּא. שְׁבִיעִית אוֹסֶרֶת כָּל שֶׁהוּא בְּמִינוֹ וּשְׁלֹא בְמִינוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם.