תלמוד ירושלמי - מסכת שביעית · פרק ב׳ הלכה ו׳

משנה: בְּצָלִים הַסָּרִיסִים וּפוּל הַמִּצְרִי שֶׁמָּנַע מֵהֶן מַיִם שְׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה מִתְעַשְּׂרִין לְשֶׁעָבַר וּמוּתָּרִין בַּשְּׁבִיעִית וְאִם לָאו אֲסוּרִין בַּשְּׁבִיעִית וּמִתְעַשְּׂרִין לְשָׁנָה הַבָּאָה. וְשֶׁל בַּעַל שֶׁמָּנַע מֵהֶן מַיִם שְׁתֵּי עוֹנוֹת דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים שָׁלֹשׁ.

הלכה: מַהוּ בְּצָלִין הַסָּרִיסִין אִילֵּין בּוֹצְלַיָיא כּוּפְרַיָא דְּלָא עָבְדִין זֶרַע.

אָמַר רִבִּי מָנָא מִכֵּיוָן שֶׁמָּנַע מֵהֶן מַיִם שְׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה נַעֲשׂוּ כְבַעַל.

רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי לְמַפְרֵיעוֹ הוּא נַעֲשֶׂה זֶרַע זַרְעוֹ מִיכָּן וְלָבֹא. מַה נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן לָקַט בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים וּלְאַחַר שְׁלֹשִׁים. אִין תֵּימַר לְמַפְרֵיעוֹ הוּא נַעֲשֶׂה זֶרַע מְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה אִין תֵּימַר מִיכָּן וְלָבֹא אֵינוֹ מְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה.