תלמוד ירושלמי שקלים פרק ה׳

4 הלכות בפרק, 42 קטעים. לחצו על הלכה לקריאתה במלואה.

א׳משנה: אֵילּוּ הֵן הַמְמוּנִּין שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ. יוֹחָנָן בֶּן פִּינְחָס עַל הַחוֹתָמוֹת. אֲחִיָיה עַל הַנְּסָכִים. מַתְיָה בֶּן שְׁמוּאֵל עַל הַפְּיָיסוֹת. פְּתַחְיָה עַל הַקִּינִּים פְּתַחְיָה זֶה מָרְדְּכָי. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ פְּתַחְיָה שֶׁהָיָה פּוֹתֵחַ בִּדְבָרִים וְדוֹרְשָׁן וְיוֹדֵעַ בְּשִבְעִים לָשׁוֹן. בֶּן אֲחִיָיה עַל חוֹלֵי מֵעַיִם. נְחוּנְיָיה חוֹפֵר שִׁיחִין. גְּבִינֵי כָרוֹז. בֶּן גֶּבֶר עַל נְעִילַת שְׁעָרִים. בֶּן בֵּבָי מְמוּנֶּה עַל הַפָּקִיעַ .בֶּן אַרְזָה עַל הַצִּלְצָל. הוּגְדַּס בֶּן לֵוִי עַל הַשִּׁיר. בֵּית גַּרְמוּ עַל מַעֲשֵׂה לֶחֶם הַפָּנִים. בֵּית אַבְטִינָס עַל מַעֲשֵׂה הַקְּטֹרֶת. אֶלְעָזָר עַל הפָּרוֹכוֹת וּפִנְחָס הַמַּלְבִּישׁ.ב׳משנה: אֵין פּוֹחֲתִין מִשִּׁבְעָה מַרְכּוֹלִין וּשְׁלשָׁה גִּיזְבָּרִין. וְאֵין עוֹשִׂין שְׂרָרָה עַל הַצִּבּוּר בְּמָמוֹן פָּחוּת מִשְּׁנַיִם. חוּץ מִבֶּן אֲחִיָּה שֶׁעַל חוֹלֵי מֵעַיִם וְאֶלְעָזָר שֶׁעַל הַפָּרוֹכוֹת שֶׁאוֹתָן קִיבְּלוּ הַצִּיבּוּר עֲלֵיהֶן:ג׳משנה: אַרְבָּעָה חוֹתָמוֹת הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ וְכָתוּב עֲלֵיהֶן עֵגֶל זָכָר גְּדִי וְחוֹטֵא. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר חֲמִשָּׁה הָיוּ וַאֲרָמִית כָּתוּב עֲלֵיהֶן עֵגֶל דָכָר גְּדִי חוֹטֵא דַּל וְחוֹטֵא עָשִׁיר. עֵגֶל מְשַׁמֵּשׁ עִם נִסְכֵּי בָּקָר גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים זְכָרִים וּנְקֵבוֹת. גְּדִי מְשַׁמֵּשׁ עִם נִיסְכֵּי צֹאן גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים זְכָרִים וּנְקֵיבוֹת חוּץ מִשֶּׁל אֵילִים. אַיִל מְשַׁמֵּשׁ עִם נִיסְכֵּי אֵילִים בִּלְבָד. חוֹטֵא מְשַׁמֵּשׁ עִם נִיסְכֵּי שָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת שֶׁל מְצוֹרָע: מִי שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ נְסָכִים הוֹלֵךְ לוֹ אֵצֶל יוֹחָנָן שֶׁהוּא מְמוּנֶּה עַל הַחוֹתָמוֹת נוֹתֵן לוֹ מָעוֹת וּמְקַבֵּל מִמֶּנּוּ חוֹתָם. בָּא לוֹ אֵצֶל אֲחִיָיה שֶׁהוּא מְמוּנֶּה עַל הַנְּסָכִים וְנוֹתֵן לוֹ חוֹתָם וּמְקַבֵּל מִמֶּנּוּ נְסָכִים. וְלָעֶרֶב בָּאִין זֶה אֵצֶל זֶה וַאֲחִיָיה מוֹצִיא אֶת הַחוֹתָמוֹת וּמְקַבֵּל כְּנֶגְדָּן מָעוֹת. אִם פָּחֲתוּ פָחֲתוֹ לוֹ וִישַׁלֵּם יוֹחָנָן מִבֵּיתוֹ. וְאִם הוֹתִירוּ הוֹתִירוּ לַהֶקְדֵּשׁ שֶׁיַּד הֶקְדֵּשׁ לָעֶלְיוֹנָה: מִי שֶׁאָבַד חוֹתָמוֹ מַמְתִּינִין לוֹ עַד הָעֶרֶב. אִם מָצְאוּ לוֹ כְּדֵי חוֹתָמוֹ נוֹתְנִין לוֹ. וְאִם לָאו לֹא הָיוּ נוֹתְנִין לוֹ. וְשֵׁם הַיּוֹם כָּתוּב עֲלֵיהֶן מִפְּנֵי הָרַמָּאִין:ד׳משנה: שְׁתֵּי לְשָׁכוֹת הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ אַחַת לִשְׁכַּת חֲשָׁאִים וְאַחַת לִשְׁכַּת הַכֵּלִים. לִשְׁכַּת חֲשָׁאִים יְִרֵיאֵי חֵטְ נוֹתְנִים לְתוֹכָהּ בַּחֲשַׁאי וַעֲנִיִּים בְּנֵי טוֹבִים מִתְפַּרְנְסִין מִתּוֹכָהּ בַּחֲשַׁאי. לִשְׁכַּת הַכֵּלִים כָּל מִי שֶׁהוּא מִתְנַדֵּב כֶּלִי זוֹרְקוֹ לְתוֹכָהּ. וְאַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם הַגִּיזְבָּרִין פּוֹתְחִין אוֹתָהּ. כְּלִי שֶׁמּוֹצְאִין בּוֹ צוֹרֶךְ לְבֶדֶק הַבַּיִת מַנִּיחִין אוֹתוֹ. וְהַשְּׁאָר נִמְכָּרִין וּדְמִיהֶן נוֹפְלִין לְלִשְׁכַּת בֶּדֶק הַבַּיִת: