תלמוד ירושלמי שבת פרק י״ט
6 הלכות בפרק, 30 קטעים. לחצו על הלכה לקריאתה במלואה.
א׳משנה: רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אִם לֹא הֵבִיא כְלִי מֵעֶרֶב שַׁבָּת מְבִיאוֹ בַשַּׁבָּת מְגוּלֶּה וּבַסַּכָּנָה מְכַסֵּהוּ עַל פִּי עֵדִים. וְעוֹד אָמַר רִבִּי אֱלִעֶזֶר כּוֹרְתִין עֵצִים לַעֲשׂוֹת פֶּיחָמִים לַעֲשׂוֹת בַּרְזֶל. כְּלָל אָמַר רִבִּי עֲקִיבָה כָּל מְלָאכָה שֶׁאֶיפְשָׁר לָהּ לֵעָשׂוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת אֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת. מִילָה שֶׁאֵי אֶיפְשָׁר לָהּ לֵעָשׂוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת:ב׳משנה: עוֹשִׂין כָּל צוֹרְכֵי מִילָה מוֹלִין וּפוֹרְעִין וּמוֹצְצִין וְנוֹתְנִין עָלֶיהָ אִסְפְּלָנִית וְכַמּוֹן. אִם לֹא שָׁחַק מֵעֶרֶב שַׁבָּת לוֹעֵס בְּשִׁינָּיו וְנוֹתֵן. אִם לֹא טָרַף יַיִן וָשֶׁמֶן נוֹתֵן זֶה לְעַצְמוֹ וְזֶה לְעַצְמוֹ. אֵין עוֹשִׂין לָהּ חָלֻק לְכַתְּחִילָּה אֲבָל כּוֹרֵךְ עָלֶיהָ סְמַרְטוּט. אִם לֹא הִתְקִין מֵעֶרֶב שַׁבָּת כּוֹרֵךְ עַל אֶצְבָּעוֹ וּמֵבִיא אֲפִילוּ מֵחָצֵר אַחֶרֶת:ג׳משנה: מַרְחִיצִין אֶת הַקָּטָן לִפְנֵי הַמִּילָה וּלְאַחַר הַמִּילָה וּמְזַלְּפִין עָלָיו בַּיָּד אֲבָל לֹא בְכֶּלִי. רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר מַרְחִיצִין אֶת הַקָּטָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים. סָפֵק וְאַנְדְּרוֹגִינֹס אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת רִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בָּאַנְדְּרוֹגִינֹס:ד׳משנה: מִי שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי תִינוֹקוֹת אֶחָד לָמוּל עֶרֶב שַבָּת וְאֶחָד לָמוּל בַּשַּׁבָּת שָׁכַח וּמָל אֶת שֶׁל עֶרֶב שַבָּת בַּשַּׁבָּת חַיָיב. אֶחָד לָמוּל אַחַר הַשַּׁבָּת וְאֶחָד לָמוּל בַּשַּׁבָּת שָׁכַח וּמָל אֶת שֶׁל אַחַר הַשַּׁבָּת בַּשַּׁבָּת רִבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵיב חַטָּאת וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר:ה׳משנה: קָטָן נִימּוֹל לִשְׁמוֹנָה לְתִשְׁעָה לַעֲשָׂרָה לְאַחַד עָשָׂר לִשְׁנֵים עָשָׂר לֹא פָחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. כְּדַרְכּוֹ לִשְׁמוֹנָה. נוֹלַד בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת נִימּוֹל לְתִשְׁעָה. בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת עֶרֶב שַׁבָּת נִימּוֹל לַעֲשָׂרָה. יֹום טוֹב לְאַחַר שַׁבָּת נִימּוֹל לְאַחַד עָשָׂר. שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה נִימּוֹל לִשְׁנֵים עָשָׂר. קָטָן הַחוֹלֶה אֵין מוֹלִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיַּבְרִיא:ו׳משנה: אֵילּוּ הֵן צִיצִים הַמְעַכְּבִין אֶת הַמִּילָה בָּשָׂר הַחוֹפֶה אֶת רֹב הָעֲטָרָה וְאֵינוֹ אוֹכֵל בַּתְּרוּמָה. אִם הָיָה בַעַל בָּשָׂר מְתַקְּנוֹ מִפְּנֵי מַרְאִית הָעָיִן. מָל וְלֹא פָרַע אֶת הַמִּילָה כְּאִילּוּ לֹא מָל: