תלמוד ירושלמי שבת פרק י״ד
4 הלכות בפרק, 32 קטעים. לחצו על הלכה לקריאתה במלואה.
א׳משנה: שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים הָאֲמוּרִין בַּתּוֹרָה הַצָּדָן וְהַחוֹבֵל בָּהֶן חַיָיב. וּשְׁאָר שְׁקָצִים וּרְמָשִֹים הַחוֹבֵל בָּהֶן פָּטוּר הַצָּדָן לְצוֹרֶךְ חַיָיב וְשֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ פָּטוּר. חַיָּה וָעוֹף שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ הַצָּדָן פָּטוּר וְהַחוֹבֵל בָּהֶן חַיָיב:ב׳משנה: אֵין עוֹשִׂין הִילְמִי בַּשַּׁבָּת אֲבָל עוֹשֶׂה הוּא מֵי מֶלַח וְטוֹבֵל בָּהֶן פִּיתּוֹ וְנוֹתֵן הוּא לְתוֹךְ הַתַּבְשִׁיל. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי וַהֲלוֹא הוּא הִילְמִי בֵּין מְרוּבֶּה וּבֵין מוּעֶטֶת. וְאֵילוּ הֵן מֵי מֶלַח הַמּוֹתָּרִין נוֹתֵן שֶׁמֶן בַּתְּחִילָּה לְתוֹךְ הַמַּיִם אוֹ לְתוֹךְ הַמֶּלַח:ג׳משנה: אֵין אוֹכְלִין אֵזוֹב יָוָן בַּשַּׁבָּת לְפִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲכַל בְּרִיאִים אֲבָל אוֹכֵל הוּא אֶת יוֹעֶזֶר וְשׁוֹתֶה אַבּוּבְרוֹאֶה. כָּל הָאוֹכְלִין אוֹכֵל אָדָם לִרְפוּאָה וְכָל הַמַּשְׁקִין הוּא שׁוֹתֶה חוּץ מִמֵּי דְקָרִין וְכוֹס הָעִיקָּרִין מִפְּנֵי שֶׁהֵן לִירוֹקָה. אֲבָל שׁוֹתֶה הוּא מֵי דְקָרִין לִצְמָאוֹ וְסָךְ שֶׁמֶן עִיקָּרִין שֶׁלֹּא לִרְפוּאָה:ד׳משנה: הַחוֹשֵׁשׁ בְּשִׁינָּיו לֹא יְגַמַּע בָּהֶן חוֹמֶץ אֲבָל מְטַבֵּל הוּא כְדַרְכּוֹ וְאִם נִתְרַפָּא נִתְרַפָּא. הַחוֹשֵׁשׁ בְּמָתְנָיו לֹא יָסוּךְ יַיִן וָחוֹמֶץ אֲבל סָךְ הוּא אֶת הַשֶּׁמֶן וְלֹא שֶׁמֶן וֶורֶד. בְּנֵי מְלָכִים סָכִין עַל מַכּוֹתֵיהֶן שֶׁמֶן וֶורֶד שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי מְלָכִים לָסוּךְ בַּחוֹל. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים: