תלמוד ירושלמי - מסכת שבת · פרק י״ג הלכה ד׳
2 קטעים. טקסט התלמוד הירושלמי לפי מהדורת גוגנהיימר, בעברית מנוקדת.
שבת · פרק י״ג הלכה ד׳
א׳
משנה: שִׁיעוּר הַמְלַבֵּן וְהַמְנַפֵּס הַצּוֹבֵעַ וְהַטּוֹוֶה שִׁיעוּרוֹ כִמְלוֹא רוֹחַב הַסִּיט כָּפוּל. הָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין שִׁיעוּרוֹ כִּמְלוֹא הַסִּיט:
ב׳
הלכה: ד׳. תַּמָּן תַּנִּינָן. הַמּוֹצִיא עֵצִים כְּדֵי לְבַשֵּׁל בֵּיצָה קַלָּה. וְהָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵן. תַּמָּן בְּמוֹצִיא לִצְבוֹעַ. בְּרַם הָכָא בְּצוֹבֵעַ.
מקור: תלמוד ירושלמי, מהדורת גוגנהיימר, רישיון CC BY. sefaria.org
על ההלכה הזו
תלמוד ירושלמי שבת פרק י״ג הלכה ד׳, מתוך מסכת שבת. התלמוד הירושלמי הוא תלמוד ארץ ישראל - דיוני האמוראים על המשנה כפי שנערכו בישיבות הגליל, פרק אחר פרק והלכה אחר הלכה. הטקסט מוצג לפי מהדורת גוגנהיימר המנוקדת.
מקור: תלמוד ירושלמי, מהדורת גוגנהיימר, רישיון CC BY