תלמוד ירושלמי - מסכת פסחים · פרק ח׳ הלכה ג׳

משנה: הָאוֹמֵר לְבָנָיו הֲרֵינִי שׁוֹחֵט אֶת הַפֶּסַח עַל מְנָת מִי שֶׁיַּעֲלֶה מִכֶּם רִאשׁוֹן לִירוּשָׁלִַם כֵּיוָן שֶׁהִכְנִיס הָרִאשׁוֹן רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ זָכָה בְחֶלְקוֹ וּמְזַכֶּה אֶת אֶחָיו עִמּוֹ. לְעוֹלָם אֵין נִמְנִין עָלָיו עַד שֶׁיְּהֵא בוֹ כַזַּיִת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. נִמְנִין וּמוֹשְׁכִין אֶת יְדֵיהֶן מִמֶּנּוּ עַד שֶׁיִּשָּׁחֵט. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר עַד שֶׁיִּזָּרֵק עָלָיו אֶת הַדָּם:

הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כָּאן הֲרֵינִי שׁוֹחֵט. אֶלָּא הֲרֵינִי מַפְרִישׁ. וְלָמָּה תְנִינָתָהּ. הֲרֵינִי שׁוֹחֵט. בִּשְׁבִיל לְזַרְזוֹ.

רִבִּי לָעְזָר בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. תְּנַיי בֵית דִּין הוּא שֶׁיְּהֵא זֶה מַפְרִישׁ אֶת פִּסְחוֹ וְזֶה מַפְרִישׁ אֶת מָעוֹתָיו. מְמַנֶּה אוֹתוֹ עַל שֶׁלּוֹ וְהַמָעוֹת יוֹצְאִין לַחוּלִין מֵאֵילֵיהֶן. מַה. יוֹצֵא לַחוּלִין וְחוֹזֵר וְקָדֵשׁ. אוֹ לְכַךְ הִקְדִּישׁוֹ מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנְה. מַה נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן. הִפְרִישׁ מֵאָה מְנָה לְפִסְחוֹ וְהִימְנֶה אוֹתוֹ עַל חֲמִשִּׁים. אִין תֵּימַר. יוֹצֵא לַחוּלִין וְחוֹזֵר וְקָדֵשׁ. שְׁאָר הַמָּעוֹת חוּלִין הֵן. אִין תֵּימַר. לְכַךְ הִקְדִּישׁוֹ מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנְה. שְׁאָר הַמָּעוֹת (חוּלִין) [הֶקְדֵּשׁ] הֵן. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר. שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא בָעֵי. הַגָּע עַצְמָךְ שֶׁהִימְנֶה אוֹתוֹ עַל חִנָּם. מַה אִית לָךְ יוֹצֵא לַחוּלִין וְחוֹזֵר וְקָדֵשׁ. מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִן אָמְרֵי שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא לַחוּלִין וְחוֹזֵר וְקָדֵשׁ. תַּמָּן תַּנִּינָן. נָתַן לָהּ כְּסָפִים הֲרֵי אֵילּוּ מוּתָּרִין. יֵינוֹת שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת כָּל דָּבָר שֶׁכַּיּוֹצֵא בוֹ קָרֵב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. אָסוּר. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׂ אָמַר. בִּמְמַנֶּה אוֹתוֹ עַל פִּסְחוֹ וְעַל חֲגִיגָתוֹ. הָדָא אָמְרָה שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא לַחוּלִין וְחוֹזֵר וְקָדֵשׁ. אִין תֵּימַר שֶׁהוּא יוֹצֵא לַחוּלִין וְחוֹזֵר וְקָדֵשׁ. יְהֵא אָסוּר מִשּׁוּם אֶתְנָן. פָתַר לָהּ בְּשֶׁלֹּא נִכְנַס לְתוֹךְ יָדוֹ כְּלוּם. תֵּדַע לָךְ. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. מַקְרִיב עָלָיו קִינֵּי זָבִים קִינֵּי זָבוֹת קִינֵּי יוֹלְדוֹת. לֹא בְּשֶׁלֹּא נִכְנַס לְתוֹךְ יָדוֹ כְּלוּם. אוֹף הָכָא בְּשֶׁלֹּא נִכְנַס לְתוֹךְ יָדוֹ כְּלוּם.

רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אִימִּי. אִיתְפַּלְּגוּן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. חַד אָמַר. מַקְדִּישִׂין. וְחַד אָמַר. אֵין מַקְדִּישִׂין. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין מְפָרְשִׁין לְהוֹן. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מַקְדִּישִׂין. כַּתְּחִילָּה בְיוֹם טוֹב. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אֵין מַקְדִּישִׂין. כַּתְּחִילָּה בְיוֹם טוֹב. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. הוֹלֵךְ לוֹ אֶצֶל מוֹכְרֵי טְלָאִים. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. הוֹלֵךְ לוֹ אֶצֶל מוֹכְרֵי פְסָחִים. מָאן דְּאָמַר. הוֹלֵךְ אֶצֶל מוֹכְרֵי טְלָאִים. כְּמָאן דְּאָמַר. מַקְדִּישִׂין. מָאן דְּאָמַר. הוֹלֵךְ לוֹ אֶצֶל מוֹכְרֵי פְּסָחִים. כְּמָאן דְּאָמַר. אֵין מַקְדִּישִׂין. הָדָא אָמְרָה. אֵינוֹ יוֹצֵא לַחוּלִין וְחוֹזֵר וְקָדֵשׁ. אִין תֵּימַר שֶׁהוּא יוֹצֵא לַחוּלִין וְחוֹזֵר וְקָדֵשׁ. יְהֵא אָסוּר מִשּׁוּם מַקְדִּישׁ. וְתַנִּינָן. אֵין מַקְדִּישִׂין. רִבִּי חֲנַנְיָה וְרִבִּי מָנָא. חַד אָמַר. בְּמַקְדִּישׁ לְמָחָר. וְחוֹרָנָה אָמַר. בְּמַקְדִּישׁ לְבֶדֶק הַבַּיִת. אָמַר רִבִּי שַׁמַּי. וַאֲפִילוּ כְמָאן דָּאָמַר. בְּמַקְדִּישׁ בָּעֲזָרָה. מִשֵּׂם שְׁבוּת שֶׁהִתִּירוּ בַמִּקְדָּשׁ.

מְנַיִין שֶׁהֵן נִימְנִין. תַּלְמוּד לוֹמַר בְּמִכְסַת נְפָשׁוֹת. מְנַיִין שֶׁהֵן מְמַנִּין. נֵאֱמַר כָּאן שֶׂה וְנֶאֱמַר בְּמִצְרַיִם שֶׂה. מַה שֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר בְמִצְרַיִם חַי לֹא שָׁחוּט. אַף שֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן חַי לֹא שָׁחוּט. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן. אִילּוּ מֵתוּ בֵין שְׁחִיטָה לִזְרִיקָה שֶׁמָּא אֵין הַבְּעָלִים מִתְכַּפְּרִין. מַה בֵין מֵתוּ מַה בֵין מָשְׁכוּ הַבְּעָלִים אֶת יְדֵיהֶם מִמֶּנּוּ.