תלמוד ירושלמי פסחים פרק ב׳
7 הלכות בפרק, 65 קטעים. לחצו על הלכה לקריאתה במלואה.
א׳משנה: כָּל שָׁעָה שֶׁהוּא מוּתָּר לוֹכַל מַאֲכִיל לַבְּהֵמָה לַחַיָּה וְלָעוֹפוֹת וּמוֹכְרוֹ לַנָּכְרִי וּמוּתָּר בַּהֲנָאָתוֹ. עָבַר זְמַנּוֹ אָסוּר בַּהֲנָאָתוֹ. לֹא יַסִּיק בּוֹ תַּנּוּר וְכִירַיִם. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר אֵין בִּיעוּר חָמֵץ אֶלָּא שְׂרֵיפָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מְפָרֵר וְזוֹרֶה לָרוּחַ אוֹ מַטִּיל לַיָּם:ב׳משנה: חָמֵץ שֶׁל נָכְרִי שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח מוּתָּר בַּהֲנָאָה וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל אָסוּר בַּהֲנָאָה שֶׁנֶּאֱמַר לֹא יֵרָאֶה לְךָ: נָכְרִי שֶׁהִלְוָה אֶת יִשְׂרָאֵל עַל חֲמֵיצוֹ לְאַחַר הַפֶּסַח מוּתָּר בַּהֲנָאָה וְיִשְׂרָאֵל שֶׁהִלְוָה אֶת הַנָּכְרִי עַל חֲמֵיצוֹ לְאַחַר הַפֶּסַח אָסוּר בַּהֲנָאָה. חָמֵץ שֶׁנָּפְלָה עָלָיו מַפּוֹלֶת הֲרֵי הוּא כִמְבוֹעָר. רַבָּן שִׂמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר כָּל שֶׁאֵין הַכֶּלֶב יָכוֹל לְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו:ג׳משנה: הָאוֹכֵל תְּרוּמַת חָמֵץ בַּפֶּסַח בְּשׁוֹגֵג מְשַׁלֵם קֶרֶן וָחֹמֶשׁ. בְּמֵזִיד פָּטוּר מִתַּשְׁלוּמִים וּמִדְּמֵי עֵצִים:ד׳משנה: אֵילּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם יוֹצֵא בָהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסַח. בַּחִיטִּים וּבַשְּעוֹרִים וּבַכּוּסְּמִין וּבְשִׁיבּוֹלֶת שׁוּעָל וּבַשִּׁיפוֹן וּבַדְּמַאי וּבְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּיטְּלָה תְרוּמָתוֹ וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ וְהַכֹּהֲנִים בַּחַלָּה וּבַתְּרוּמָה. אֲבָל לֹא בַטִֵּבֶל וְלֹא בְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִיטְּלָה תְרוּמָתוֹ וְלֹא בְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדוּ. חַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר עֲשָׂאָן לְעֲצְמוֹ אֵין יוֹצֵא בָהֶן. עֲשָׂאָן לִמְכּוֹר לַשּׁוּק יוֹצֵא בָהֶן:ה׳משנה: וְאֵילּוּ יְרָקוֹת שֶׁאָדָם יוֹצֵא בָהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסַח בַּחֲזֶרֶת וּבָעוּלְשִׁין וּבַתַּמְכָה וּבַחַרְחֲבִינָה וּבַמָּרוֹר. יוֹצְאִין בָּהֶן בֵּין לַחִין בֵּין כְּמוּשִׁין. אֲבָל לֹא כְבוּשִׁים וְלֹא שְׁלוּקִין וְלֹא מְבוּשָּׁלִין. וּמִצְטָרְפִין בִּכַזַּיִת. וְיוֹצְאִין בַּקֶּלַח שֶׁלָּהֶן ובַדְּמַאי וּבְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּיטְּלָה תְרוּמָתוֹ וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ:ו׳משנה: אֵין שׁוֹרִין אֶת הַמּוּרְסָן לַתַּרְנְגוֹלִים אֲבָל חוֹלְטִין. הָאִשָּׁה לֹא תִשְׁרֶה אֶת הַמּוּרְסָן שֶׁתּוֹלִיךְ בְּיָדָהּ לַמֶּרְחָץ אֲבָל שָׁפָל הִיא בִּבְשָׂרָהּ יָבֵשׁ. לֹא יִלְעוֹס אָדָם חִטִּים וְיִתֵּן עַל גַּבֵּי מַכָּתוֹ בַפֶּסַח מִפְּנֵי שֶׁהֵן מַחְמִיצוֹת:ז׳משנה: אֵין נוֹתְנִין אֶת הַקֶּמַח לֹא לְתוֹךְ חֲרוֹסֶת וְלֹא לְתוֹךְ חַרְדָּל אִם נָתַן יֹאכַל מִיָּד וְרִבִּי מֵאִיר אוֹסֵר. אֵין מְבַשְּׁלִין אֶת הַפֶּסַח לֹא בְמַשְׁקִין וְלֹא בְמֵי פֵרוֹת אֲבָל סָכִין וּמַטְבִּילִין אוֹתוֹ בָהֶן. מֵי תַשְׁמִישָׁיו שֶׁל נַחְתּוֹם יִשָּׁפְכוּ מִפְּנֵי שֶׁהֵן מַחְמִיצִין:
