תלמוד ירושלמי - מסכת פאה · פרק ה׳ הלכה ב׳
8 קטעים. טקסט התלמוד הירושלמי לפי מהדורת גוגנהיימר, בעברית מנוקדת.
פאה · פרק ה׳ הלכה ב׳
א׳
משנה: שִׁיבּוֹלֶת שֶׁבְּקָצִיר וְרֹאשָׁהּ מַגִּיעַ לַקָּמָה אִם נִקְצֶרֶת עִם הַקָּמָה הֲרֵי הִיא שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת וְאִם לָאו הֲרֵי הִיא שֶׁל עֲנִיִים. שִׁיבּוֹלֶת שֶׁל לֶקֶט שֶׁנִּתְעָרְבָה בְגָדִישׁ מְעַשֵּׂר שִׁיבּוֹלֶת וְנוֹתֵן לוֹ. אָמַר רִבִּי אֱלִיעֶזֶר וְכִי הֵיאַךְ הֶעָנִי הַזֶּה מַחֲלִיף דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לִרְשׁוּתוֹ אֶלָּא מְזַכֶּה אֶת הֶעָנִי בְכָל הַגָּדִישׁ וּמְעַשֵּׂר שִׁיבּוֹלֶת אַחַת וְנוֹתֵן לוֹ.
ב׳
הלכה: אֵי זוּ הִיא קָמָה שֶׁהִיא מַצֶּלֶת אֶת הַקָּמָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כְּהָדָא דְּתַנֵּינָן שִׁיבּוֹלֶת שֶׁל קָצִיר וְרֹאשָׁהּ מַגִּיעַ לָקָּמָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וְהוּא שֶׁיְּהֵא הַקָּצִיר סוֹבְבָהּ וְהוּא שֶׁיְּהֵא רֹאשָׁהּ מַגִּיעַ לַקָּמָה וְהוּא שֶׁתְּהֵא יְכוּלָה לְהִיקָּצֵר עִם הַקָּמָה. הָיְתָה יְכוֹלָה לְהִקָּצֵר עִם הַקָּמָה וְאֵין הַקָּמָה יְכוֹלָה לְהִיקָּצֵר עִמָהּ נִיצּוֹלֶת. הָיוּ שְׁתַּיִם הַפְּנִימִית יְכוֹלָה לְהִיקָּצֵר עִם הַקָּמָה הַחִיצוֹנָה וְאֵין הַחִיצוֹנָה יְכוֹלָה לְהִיקָּצֵר עִם הַקָּמָה הַפְּנִימִית נִיצּוֹלֶת וּמַצֶּלֶת.
ג׳
אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָא רוֹמֵס הָיִיתִי זֵתִים עִם רִבִּי חִיָיא הַגָּדוֹל וְאָמַר לִי כָּל זַיִת שֶׁאַתְּ יָכוֹל לִפְשׁוֹט יָדְךָ וְלִיטְלוֹ אֵינוֹ שִׁכְחָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִכֵּיוָן שֶׁעָבַר עָלָיו וּשְׁכָחוֹ הֲרֵי הוּא שִׁכְחָה. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי הוֹשַׁעְיָא שִׁיבּוֹלֶת שֶׁל קָצִיר וְרֹאשָׁהּ מַגִּיעַ לָקָּמָה. שִׁיבּוֹלֶת שֶׁבְּקָצִיר אֵינוֹ יָכוֹל לִפְשׁוֹט יָדוֹ וְלִיטְלָהּ. רִבִּי לָא בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָא בְּאוּמָן הַשֵּׁנִי שָׁנוּ.
ד׳
דָּבָר שֶׁהוּא רָאוּי לְהַצִּיל וּשְׁכָחוֹ מַהוּ שֶׁיֵּעָשֶׂה שִׁכְחָה. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא עִימֵּר אֶת הָרִאשׁוֹן וְאֶת הַשֵּׁנִי וְאֶת הַשְּׁלִישִׁי וְשָׁכַח אֶת הָרְבִיעִי. אִית תְּנָיֵי תַּנִּי אִם נָטַל אֶת הַחֲמִישִׁי הֲרֵי זוּ שִׁכְחָה. וְאִית תְּנָיֵי תַּנִּי אִם שָׁהָא לִיטּוֹל הַחֲמִישִׁי הֲרֵי זוּ שִׁכְחָה. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיא מָאן דְּאָמַר נָטַל אֶת הַחֲמִישִׁי בִּשֶׁיֵּשׁ שָׁם שִׁישִׁי. מָאן דְּאָמַר אִם שָׁהָא לִיטּוֹל אֶת הַחֲמִישִׁי בִּשֶׁאֵין שָׁם שִׁישִׁי. אִם עַד שֶׁלֹּא נָטַל אֶת הַחֲמִישִׁי לֹא כְּבָר נִרְאֶה לוֹ הָרְבִיעִית לִידוֹן כְּשׁוּרָה. הָדָא אָמְרָה דָּבָר שֶׁהוּא רָאוּי לְהִצֹּיל וּשְׁכָחוֹ הֲרֵי הוּא שִׁכְחָה.
ה׳
דָּבָר שֶׁהוּא רָאוּי לְהַצִּיל וּשְׁכָחוֹ מַהוּ שֶׁיֵּעָשֶׂה שִׁכְחָה. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא סְאָה תְבוּאָה עֲקוּרָה וּסְאָה שֶׁאֵינָה עֲקוּרָה וְתַצִּיל עֲקוּרָה אֶת שֶׁאֵינָה עֲקוּרָה. הָדָא אָמְרָה דָּבָר שֶׁהוּא רָאוּי לְהַצִּיל וְשָׁכַח הֲרֵי הוּא שִׁכְחָה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה תִּיפְתָּר בְּקוֹצֵר שׁוּרָה וּמְעַמֵּר שׁוּרָה וּכְבָר שָׁכַח אֶת הַקָּמָה עַד שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח אֶת הָעוֹמָרִים.
ו׳
כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. מֵבִיא שְׁתֵּי שִׁבּוֹלִים וְאוֹמֵר אִם לֶקֶט הוּא הֲרֵי זֶה יָפֶה וְאִם לָאו הֲרֵי מַעְשְׂרוֹתֶיהָ קְבוּעִין בְּזוּ וְנוֹתֵן לוֹ אֶת הָרִאשׁוֹנָה וְחָשׁ לוֹמַר שֶׁמָּא אוֹתָהּ שֶׁקָּבַע בָּהּ מַעְשְׂרוֹת לֶקֶט הוּא. אָמַר רִבִּי יוֹנָה מֵבִיא שְׁתֵּי שִׁבּוֹלִים וְאוֹמֵר אִם לֶקֶט הוּא זֶה הֲרֵי יָפֶה וְאִם לָאו הֲרֵי מַעְשֲׂרוֹתֶיהָ קְבוּעִין בְּזוּ וְנוֹתֵן לוֹ אֶת אַחַת מֵהֶן.
ז׳
רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ דְּרִבִּי יוֹסֵי הִיא דְּתַנֵּינָן תַּמָּן שֶׁרִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כָּל שֶׁחִילוּפָיו בְּיַד כֹהֵן פָּטוּר מִן הַמַּתָּנוֹת. וְרִבִּי מֵאִיר מְחַיֵיב. אָמַר רִבִּי בָּא דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי צָרִיךְ לְזַכּוֹתוֹ לְכֹהֵן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הָדָא דְּרִבִּי בָּא פְּלִיגָא עַל דְּרֵישׁ לָקִישׁ דְּתַנֵּינָן תַּמָּן אֶלָּא מְזַכֶּה אֶת הֶעָנִי בְגָדִישׁ וּמְעַשֵּׂר שִׁיבּוֹלֶת אַחַת וְנוֹתֵן לוֹ. אָמַר רִבִּי בָּא דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי צָרִיךְ לְזַכּוֹתוֹ לְכֹהֵן הוֹי לֵית הִיא דְּרִבִּי יוֹסֵי. אָמַר רִבִּי מָנָא כָּל גַּרְמָהּ אָמַר דְּהִיא דְּרִבִּי יוֹסֵי. תְּנָיָיא קוֹמָיָיא סָבְרֵי מֵימַר אֵינוֹ מְזַכֶּה אֶת הֶעָנִי בְּכָל הַגָּדִישׁ אֶלָּא שִׁבּוֹלֶת אַחַת. הַתְּנָיָיא אֲחָרָיָיא סָבְרֵי מֵימַר מְזַכֶּה אֶת הֶעָנִי בְּכָל הַגָּדִישׁ. וְהַתְּנָיָיא קַדְמִיָיא סְבַר מֵימַר בְּזַכֵּה מִימִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ וְאֵינָה זְכִיָיה. וְהַתְּנָיָא אֲחָָרָיָיא סְבַר מֵימַר אֵינוּ מְזַכֵּה מִימִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ וּזְכִיָיה הִיא.
ח׳
וְהָתַנִּי רִבִּי זְעִירָא רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מֻחְלְפָא שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִִּי לִיעֶזֶר תַּמָּן הוּא זָכָה לוֹ. וְכֹא הוּא אָמַר הָכִין. בְּשִיטָּתָךְ הֵשִׁיבֵהוּ בְּשִׁיטָּתוֹ דְּאַתְּ אָמַר עַל יְדֵי הַחִילוּפִין. הֵיאַךְ הֶעָנִי הַזֶּה מַחֲלִיף דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לִרְשׁוּתוֹ אֶלָּא מְזַכֶּה אֶת הֶעָנִי בְכָל הַגְּדִישׁ וּמְעַשֵּׂר שִׁיבּוֹלֶת וְנוֹתֵן לוֹ.
מקור: תלמוד ירושלמי, מהדורת גוגנהיימר, רישיון CC BY. תלמוד ירושלמי, מהדורת גוגנהיימר · רישיון CC BY · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
על ההלכה הזו
תלמוד ירושלמי פאה פרק ה׳ הלכה ב׳, מתוך מסכת פאה. התלמוד הירושלמי הוא תלמוד ארץ ישראל - דיוני האמוראים על המשנה כפי שנערכו בישיבות הגליל, פרק אחר פרק והלכה אחר הלכה. הטקסט מוצג לפי מהדורת גוגנהיימר המנוקדת.
מקור: תלמוד ירושלמי, מהדורת גוגנהיימר, רישיון CC BY
