תלמוד ירושלמי פאה פרק ד׳
7 הלכות בפרק, 44 קטעים. לחצו על הלכה לקריאתה במלואה.
א׳משנה: הַפֵּיאָה נִיתֶּנֶת בִּמְחוּבָּר לְקַרְקַע. בְּדָלִית וּבְדֶקֶל בַּעַל הַבַּיִת מוֹרִיד וּמְחַלֵּק לָעֲנִיִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אַף בְּחִילְקֵי אֱגוֹזִים. אֲפִילוּ תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה עֲנִיִים אוֹמְרִין לְחַלֵּק וְאֶחָד אוֹמֵר לָבוֹז לְזֶה שׁוֹמְעִין שֶׁאָמַר כַּהֲלָכָה. וּבְדָלִית וּבְדֶקֶל אֵינוֹ כֵן אֲפִילוּ תִּשְׁעִים וְתִשְׁעָה אוֹמְרִין לָבוֹז וְאֶחָד אוֹמֵר לְחַלֵּק לְזֶה שׁוֹמְעִין שֶׁאָמַר כַּהֲלָכָה.ב׳משנה: נָטַל מִקְּצַת הַפֵּיאָה וְזָרַק עַל הַשְּׁאָר אֵין לוֹ בָּהּ כְּלוּם. נָפַל לוֹ עָלֶיהָ וּפִירֵס טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ מַעֲבִירִין אוֹתוֹ מִמֶּנָּהּ וְכֵן בְּלֶקֶט וְכֵן בְּעוֹמֶר הַשִּׁכְחָה.ג׳משנה: פֵּיאָה אֵין קוֹצְרִין אוֹתָהּ בְּמַגָּלוֹת וְאֵין עוֹקְרִין אוֹתָהּ בְּקַרְדּוּמוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכּוּ אִישׁ אֶת רְעֵהוּ. שָׁלוֹשׁ אוֹבָּעְיוֹת בַּיּוֹם בְּשַׁחַר וּבְחַצּוֹת וּבְמִנְחָה. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לֹא אָמְרוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא יִפְחֲתוּ. וְרִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר לֹא אָמְרוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא יוֹסִיפוּ. שֶׁל בֵּית נָמֶר הָיוּ מַלְקִיטִין עַל הַחֶבֶל וְנוֹתְנִין פֵּיאָה מִכָּל אוֹמָן וְאוֹמָן.ד׳משנה: נָכְרִי שֶׁקָּצַר אֶת שָׂדֵהוּ וְאַחַר כָּךְ נִתְגַּיֵיר פָּטוּר מִן הַלֶּקֶט וּמִן הַשִּׁכְחָה וּמִן הַפֵּיאָה. רִבִּי יְהוּדָה מְחַיֵיב בְּשִׁכְחָה שֶׁאֵין הַשִּׁכְחָה אֵלָּא בִשְׁעַת הָעִימּוּר.ה׳משנה: הִקְדִּישׁ קָמָה וּפָדָה קָמָה חַיָיב. עֳמָרִין וּפָדָה עֳמָרִין חַיָיב. קָמָה וּפָדָה עֳמָרִין פְּטוּרָה שֶׁבִּשְׁעַת חוֹבָתָהּ הָיְתָה פְטוּרָה. וּכְיוֹצֵא בוֹ הַמַּקְדִּישׁ פֵּירוֹתָיו עַד שֶׁלֹּא בָאוּ לְעוֹנַת הַמַּעְשְׂרוֹת וּפְדָּאָן חַיָיבִין וּמִשֶׁבָּאוּ לְעוֹנַת הַמַּעְשְׂרוֹת וּפְדָּאָן חַיָיבִין. הִקְדִּישָׁן עַד שֶׁלֹּא נִגְמְרוּ וּגְמָרָן הַגִּזְבָּר וְאַחַר כָּךְ פְּדָאָן פְּטוּרִין שֶׁבִּשְעַת חוֹבָתָן הָיוּ פְטוּרִין.ו׳משנה: מִי שֶׁלִּיקֵּט פֵּיאָה וְאָמַר הֲרֵי זוּ לְאִישׁ פְּלוֹנִי עָנִי רִבִּי לִעֶזֶר אוֹמֵר זָכָה לוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים יִתְּנֶנָּהּ לְעָנִי הַנִּמְצָא רִאשׁוֹן. הַלֶּקֶט וְהַשִּׁכְחָה וְהַפֵּיאָה שֶׁל נָכְרִי חַיָיב בְּמַעֲשֵׂר אֶלָּא אִם כֵּן הִבְקִיר.ז׳משנה: אֵי זֶהוּ לֶקֶט הַנּוֹשֵׁר בִשְׁעַת הַקְּצִירָה. הָיָה קוֹצֵר קָצַר מְלֹא יָדָיו תָּלַשׁ מְלֹא קוּמְצוֹ. הִכָּהוּ קוֹץ וְנָפַל לָאָרֶץ הֲרֵי זֶה שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. תּוֹךְ הַיָּד וְתוֹךְ הַמַּגָּל לָעֲנִיִים. אַחַר הַיָּד וְאַחַר הַמַּגָּל לְבַעַל הַבַּיִת. רֹאשׁ הַיָּד וְרֹאשׁ הַמַּגָּל רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר לָעֲנִיִים. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר לְבַעַל הַבַּיִת. חוֹרְרֵי הַנְּמָלִים שֶׁבְּתוֹךְ הַקָּמָה הֲרֵי זֶה שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. וְשֶׁל אַחַר הַקּוֹצְרִים הָעֶלְיוֹנִים לָעֲנִיִים וְהַתַּחְתּוֹנִים לְבַעַל הַבַּיִת. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר הַכֹּל לָעֲנִיִים שֶׁסָּפֵק לֶקֶט לֶקֶט.