תלמוד ירושלמי - מסכת נדרים · פרק י״א הלכה ז׳

משנה: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ נְדָרִים אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ מְפֵירִין יָפֵר. יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ מְפֵירִין אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה נֵדֶר. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר לֹא יָפֵר. וְחֲכָמִים אוֹמְרִים יָפֵר.

הלכה: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ נְדָרִים כול׳. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. טַעֲמָא דְרִבִּי מֵאִיר עִילָּה הִיא רוֹצֶה שֶׁתִּדּוֹר וִיגָרְשֶׁנָּהּ. דִּלֹ כֵן הָיָה לוֹ לְגָרְשָׁהּ מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה.