תלמוד ירושלמי נזיר פרק ו׳
11 הלכות בפרק, 59 קטעים. לחצו על הלכה לקריאתה במלואה.
א׳משנה: שְׁלֹשָׁה מִינִין אֲסוּרִין בַּנָּזִיר הַטּוּמְאָה וְהַתִּגְלַחַת וְהַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן. וְכָל הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה וְאֵינוֹ חַיָיב עַד שֶׁיֹּאכַל מִן הַעֲנָבִים כַּזַּיִת. מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה עַד שֶׁיִּשְׁתֶּה רְבִיעִית יַיִן. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אֲפִילוּ שָׁרָה פִיתּוֹ בַיַּיִן וְיֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְצָרַף כַַּזַּיִת חַיָיב.ב׳משנה: וְחַיָיב עַל הַיַּיִן בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל הָעֲנָבִים בִּפְנֵי עַצְמָן וְעַל הַחַרְצַנִּים בִּפְנֵי עַצְמָן וְעַל הַזַּגִּים בִּפְנֵי עַצְמָן. רִבִּי לָעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר אֵינוֹ חַיָיב עַד שֶיֹּאכַל שְׁנֵי חַרְצַנִּים וְזַגִּין. אֵילּוּ הֵן הַחַרְצַנִּים וְאֵילּוּ הֵן הַזַּגִּים. הַחַרְצַנִּים אֵילּוּ הַחִיצוֹנִים הַזַּגִּים אֵילּוּ הַפְּנִימִיִין דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שֶׁלֹּא תִטְעֶה כְּזוּג שֶׁלַּבְּהֵמָה הַחִיצוֹן זוּג וְהַפְּנִימִי עִינְבּוֹל.ג׳משנה: סְתָם נְזִירוּת שְׁלֹשִׁים יוֹם. גִּילַּח אוֹ שֶׁגִּילְּחוּהוּ לִיסְטִּין סוֹתֵר שְׁלֹשִׁים. נָזִיר שֶׁגִּילַּח בֵּין בַּזּוּג בֵּין בַּתַּעַר אוֹ שֶׁסִּיפְסֵף כָּל שֶׁהוּא חַיָיב. נָזִיר חוֹפֵף וּמְפַסְפֵּס אֲבָל לֹא סוֹרֵק. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר לֹא יָחוֹף בָּאֲדָמָה מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַשֶּׁרֶת אֶת הַשֵּׂיעָר.ד׳משנה: נָזִיר שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה בַּיַּיִן כָּל הַיּוֹם אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. אָמְרוּ לוֹ אַל תִּשְׁתֶּה אַל תִּשְׁתֶּה וְהוּא שׁוֹתֶה חַיָיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. הָיָה מְגַלֵּחַ כָּל הַיּוֹם אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. אָמְרוּ לוֹ אַל תְּגַלַּח אַל תְּגַלַּח וְהוּא מְגַלֵּחַ חַיָיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. הָיָה מִיטַּמֵּא לַמֵּתִים כָּל הַיּוֹם אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. אָמְרוּ לוֹ אַל תִּיטַּמֵּא אַל תִּיטַּמֵּא וְהוּא מִיטַּמֵּא חַיָיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.ה׳משנה: שְׁלֹשָׁה מִינִים אֲסוּרִין בַּנָּזִיר הַטּוּמְאָה וְהַתִּגְלַחַת וְהַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן. חוֹמֶר בַּטּוּמְאָה וּבַתִּגְלַחַת מִבַּיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן שֶׁהַטּוּמְאָה וְהַתִּגְלַחַת סוֹתְרִים וְהַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן אֵינוֹ סוֹתֵר. חוֹמֶר בַּיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן מִבַּטּוּמְאָה וּמִבַּתִּגְלַחַת שֶׁהַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן לֹא הוּתַּר מִכְּלָלוֹ וְהַטּוּמְאָה וְהַתִּגְלַחַת הוּתְּרוּ מִכְּלָלָן בְּתִגְלַחַת מִצְוָה וּבְמֵת מִצְוָה. וְחוֹמֶר בַּטּוּמְאָה מִן הַתִּגְלַחַת שֶׁהַטּוּמְאָה סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל וְחַיָיבִין עָלֶיהָ קָרְבָּן וְהַתִּגְלַחַת אֵינָהּ סוֹתֶרֶת אֶלָּא עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם וְאֵין חַיָיבִין עָלֶיהָ קָרְבָּן.ו׳משנה: תִּגְלַחַת הַטּוּמְאָה כֵּיצַד הָיָה מַזֶּה בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי וּמְגַלֵּחַ בַּשְּׁבִיעִי וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו בַּשְּׁמִינִי. וְאִם גִּילַּח בַּשְּׁמִינִי מֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו בּוֹ בַיּוֹם דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. אָמַר לוֹ רִבִּי טַרְפוֹן מַה בֵּין זֶה לִמְצוֹרָע. אָמַר לוֹ זֶה טַהֲרָתוֹ תְּלוּיָה בְיָמָיו וּמְצוֹרָע טַהֲרָתוֹ תְּלוּיָה בְתִגְלַחְתּוֹ. אֵינוֹ מֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה מְעוֹרַב שֶׁמֶשׁ.ז׳משנה: תִּגְלַחַת הַטַּהֲרָה כֵּיצַד. הָיָה מֵבִיא שָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת חַטָּאת עוֹלָה וּשְׁלָמִים וְשׁוֹחֵט אֶת הַשְּׁלָמִים וּמְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי אֱלְעָזָר אוֹמֵר לֹא הָיָה מְגַלֵּחַ אֶלָּא עַל הַחַטָּאת שֶׁהַחַטָּאת קוֹדֶמֶת בְּכָל מָקוֹם. וְאִם גִּילַּח עַל אֶחָד מִשְּׁלָשְׁתָּן יָצָא.ח׳משנה: רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר הֵבִיא שָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת וְלֹא פֵרֵשׁ הָרְאוּיָה לַחַטָּאת תִּיקָּרֵב חַטָּאת. לָעוֹלָה תִּיקָּרֵב עוֹלָה. לַשְּׁלָמִים תִּיקָּרֵב שְׁלָמִים. הָיָה נוֹטֵל שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ וּמְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד וְאִם גִּילַּח בַּמְּדִינָה הָיָה מְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּתִגְלַחַת הַטַּהֲרָה אֲבָל בְּתִגְלַחַת הַטּוּמְאָה לֹא הָיָה מְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. הַכֹּל מְשַׁלְּחִין תַּחַת הַדּוּד חוּץ מִן הַטָּמֵא שֶׁבַּמְּדִינָה בִּלְבַד.ט׳משנה: הָיָה מְבַשֵּׁל אֶת הַשְּׁלָמִים אוֹ שׁוֹלְקָן וְכֹהֵן נוֹטֵל אֶת הַזְּרוֹעַ בְּשֵׁלָה מִן הָאַיִל. וְחַלַּת מַצָּה אַחַת מִן הַסַּל וּרְקִיק מַצָּה אֶחָד וְנוֹתֵן עַל כַּפֵּי הַנָּזִיר וּמְנִיפָן וְאַחַר כָּךְ הוּתַּר הַנָּזִיר לִשְׁתּוֹת בַּיַּיִן וְלִיטַּמֵּא לַמֵּתִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כֵּיוָן שֶׁנִּזְרַק עָלָיו אֶחָד מִן הַדָּמִים הוּתַּר הַנָּזִיר לִשְׁתּוֹת בַּיַּיִן וּלְהִיטַּמֵּא לַמֵּתִים.י׳משנה: גִּילַּח עַל הַזֶּבַח וְנִמְצָא פָּסוּל תִּגְלַחְתּוֹ פְסוּלָה וּזְבָחָיו לֹא עָלוּ לוֹ. גִּילַּח עַל הַחַטָּאת שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ וְאַחַר כָּךְ הֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו לִשְׁמָן תִּגְלַחְתּוֹ פְסוּלָה וְקָרְבְּנוֹתָיו לֹא עָלוּ לוֹ. גִּילַּח עַל הָעוֹלָה וְעַל הַשְּׁלָמִים שֶׁלֹּא לִשְׁמָן וְאַחַר כָּךְ הֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו לִשְׁמָן תִּגְלַחְתּוֹ פְסוּלָה וּזְבָחָיו לֹא עָלוּ לוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אוֹתוֹ הַזֶּבַח לֹא עָלָה לוֹ אֲבָל שְׁאָר הַזְּבָחִים עָלוּ לוֹ. וְאִם גִּילַּח עַל שְׁלָשְׁתָּן וְנִמְצָא אֶחָד מֵהֶן כָּשֵׁר תִּגְלַחְתּוֹ כְשֵׁירָה וְיָבִיא שְׁאָר הַזְּבָחִים.י״אמשנה: מִי שֶׁנִּזְרַק עָלָיו אֶחָד מִן הַדָּמִים וְנִיטְמָא רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר סוֹתֵר אֶת הַכֹּל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים יָבִיא שְׁאָר קָרְבְּנוֹתָיו וְיִטְהַר. אָמְרוּ לוֹ מַעֲשֶׂה בְמִרְיָם הַתַּדְמוֹרִית שֶׁנִּזְרַק עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַדָּמִים וְאָמְרוּ לָהּ בִּתָּהּ שֶׁהִיא מְסֻכֶּנֶת וְהָלְכָה וּמְצָאֲתָהּ שֶׁמֵּתָה וְאָמְרוּ חֲכָמִים תָּבִיא שְׁאָר קָרְבְּנוֹתֶיהָ וְתִטְהַר.