תלמוד ירושלמי נזיר פרק ד׳
6 הלכות בפרק, 34 קטעים. לחצו על הלכה לקריאתה במלואה.
א׳משנה: מִי שֶׁאָמַר הֲרֵינִי נָזִיר וְשָׁמַע חֲבֵירוֹ וְאָמַר וַאֲנִי וַאֲנִי וַאֲנִי כּוּלָּן נְזִירִין. הוּתַּר הָרִאשׁוֹן הוּתְּרוּ כוּלָּן הוּתַּר הָאַחֲרוֹן הָאַחֲרוֹן מוּתָּר וְכוּלָּן אֲסוּרִין. הֲרֵינִי נָזִיר וְשָׁמַע חֲבֵירוֹ וְאָמַר פִּי כְפִיו וּשְׂעָרִי כִשְׂעָרוֹ הֲרֵי זֶה נָזִיר. הֲרֵינִי נָזִיר וְשָׁמְעָה אִשְׁתּוֹ וְאָמְרָה וַאֲנִי מֵיפֵר אֶת שֶׁלָּהּ וְשֶׁלּוֹ קַיָים. הֲרֵינִי נְזִירָה וְשָׁמַע בַּעֲלָהּ וְאָמַר וַאֲנִי אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר.ב׳משנה: הֲרֵינִי נָזִיר וְאַתְּ וְאָמְרָה אָמֵן מֵפֵר אֶת שֶׁלָּהּ וְשֶׁלּוֹ בָטֵל. הֲרֵינִי נְזִירָה וְאַתָּה וְאָמַר אָמֵן אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר.ג׳משנה: הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בַנָּזִיר וְהָיְתָה שׁוֹתָה בַיַּיִן וּמִיטַּמָּא לַמֵּתִים הֲרֵי זוֹ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים. הֵיפֵר לָהּ בַעֲלָהּ וְהִיא לֹא יָדְעָה שֶׁהֵיפֵר לָהּ בַעֲלָהּ וְהָיְתָה שׁוֹתָה בַיַּיִן וּמִיטַּמָּא לַמֵּתִים אֵינָהּ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם אֵינָהּ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים תִּסְפּוֹג מַכַּת מַרְדּוּת.ד׳משנה: הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בַנָּזִיר הִפְרִישָׁה אֶת בְּהֶמְתָּהּ וְאַחַר כָּךְ הֵיפֵר לָהּ בַּעֲלָהּ אִם שֶלּוֹ הָיְתָה בְּהֵמָה תֵּצֵא וְתִרְעֶה בָּעֵדֶר. וְאִם מִשֶּׁלָּהּ הָיְתָה בְּהֵמָה הַחַטָּאת תָּמוּת וְהָעוֹלָה תִּיקְרַב עוֹלָה וּשְׁלָמִים יִקְרְבוּ שְׁלָמִים וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד וְאֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם. הָיוּ לָהּ מָעוֹת סְתוּמִים יִפְּלוּ לִנְדָבָה. מָעוֹת מְפוֹרָשִים דְּמֵי חַטָּאת יֵלְכוּ לְיַם הַמֶּלַח לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. דְּמֵי עוֹלָה יָבִיאוּ עוֹלָה וּמוֹעֲלִין בָּהֶן. דְּמֵי שְׁלָמִים יָבִיאוּ שְׁלָמִים וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד וְאֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם.ה׳משנה: נִזְרַק עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַדָּמִים אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אֲפִילוּ נִשְׁחֲטָה עָלֶיהָ אַחַת מִכָּל הַבְּהֵמוֹת אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. בַּמֶּה דְבַרִים אֲמוּרִים בְּתִגְלַחַת הַטַּהֲרָה אֲבָל בְּתִגְלַחַת הַטּוּמְאָה יָפֵר שֶׁהוּא יָכוֹל לוֹמַר אֵי אֶיפְשִׁי בְּאִשָּׁה מְנוּוֶּלֶת. רִבִּי אוֹמֵר אַף בְּתִגְלַחַת הַטַּהֲרָה יָפֵר שֶׁהוּא יָכוֹל לוֹמַר אֵי אֶיפְשִׁי בְּאִשָּׁה מְגוּלַּחַת.ו׳משנה: הָאִישׁ מַדִּיר אֶת בְּנוֹ בַּנָּזִיר וְאֵין הָאִשָּׁה מַדֶּרֶת אֶת בְּנָהּ בַּנָּזִיר. כֵיצַד גִּילַּח אוֹ שֶׁגִּילְּחוּהוּ קְרוֹבִים. מִיחָה אוֹ שֶׁמִּיחוּהוּ קְרוֹבִים. הָיְתָה לוֹ בְהֵמָה מְפוֹרֶשֶׁת הַחַטָּאת תָּמוּת. וְהָעוֹלָה תִּקְרַב עוֹלָה. וְהַשְּׁלָמִים יִקְרְבוּ שְׁלָמִים וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד וְאֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם. הָיוּ לוֹ מָעוֹת סְתוּמִים יִפְּלוּ לִנְדָבָה. מָעוֹת מְפוֹרָשִׁין דְּמֵי חַטָּאת יֵלְכוּ לְיַם הַמֶּלַח לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. דְּמֵי עוֹלָה יָבוֹאוּ עוֹלָה וּמוֹעֲלִין בָּהֶן. דְּמֵי שְׁלָמִים יָבִיא שְׁלָמִים וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד וְאֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם. הָאִישׁ מְגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו וְאֵין הָאִשָּׁה מְגַלַּחַת עַל נְזִירוּת אָבִיהָ. כֵּיצַד מִי שֶׁהָיָה אָבִיו נָזִיר וְהִפְרִישׁ מָעוֹת סְתוּמִים עַל נְזִירוּתוֹ וּמֵת וְאָמַר הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁאֲגַלַּח עַל מָעוֹת אַבָּא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הֲרֵי אֵילּוּ יִפְּלוּ לִנְדָבָה אֵין זֶה מְגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו. אֵיזֶהוּ מְגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו. מִי שֶׁהָיָה הוּא וְאָבִיו נְזִירִים וְהִפְרִישׁ אָבִיו מָעוֹת סְתוּמִים לִנְזִירוּתוֹ וָמֵת זֶהוּ שֶׁמְגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו.