תלמוד ירושלמי - מסכת נזיר · פרק ב׳ הלכה י׳

משנה: הֲרֵינִי נָזִיר כְּשֶׁיְּהֵא לִי בֵן וְנָזִיר מֵאָה יוֹם. נוֹלַד לוֹ בֵן עַד שִׁבְעִים לֹא יַפְסִיד כְּלוּם. לְאַחַר שִׁבְעים סוֹתֵר שִׁבְעִים שֶׁאֵין תִּגְלַחַת פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם.

הלכה: הֲרֵינִי נָזִיר כְּשֶׁיְּהֵא לִי בֵן כול׳. פְּשִׁיטָא שֶׁבְּסוֹף הַיּוֹם עוֹלֶה לוֹ כְּכוּלּוֹ. תְּחִילַּת הַיּוֹם מָהוּ שֶׁיַּעֲלֶה לוֹ כְּכוּלּוֹ. וְלֹא מַתְנִיתָא הִיא. לְאַחַר שִׁבְעִים סוֹתֵר שִׁבְעִים. לֹא אֲפִילוּ מִקְצַת. הָדָא אָמְרָה. שֶׁתְּחִילַּת הַיּוֹם עוֹלֶה לוֹ כְּכוּלּוֹ.

נוֹלַד בְּיוֹם שְׁמוֹנִים סוֹתֵר עֲשָׂרָה. נוֹלַד בְּיוֹם תִּשְׁעִים סוֹתֵר עֶשְׂרִים. הִשְׁלִים נְזִירוּתוֹ וּבָא לְהַשְׁלִים נְזִירוּת בְּנוֹ. נִיטְמָא בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים סוֹתֵר הַכֹּל. בְּתוֹך עֶשְׂרִים יָמִים הָאַחֲרוֹנִים. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב וְרִבִּי יוֹחָנָן תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. סוֹתֵר שְׁלֹשִׁים. רִבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר. אֵינוֹ סוֹתֵר אֶלָּא שֶׁבַע. שְׂמוּאֵל בַּר בָּא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. מִיסְבַּר סְבַר רִבִּי יוֹחָנָן. סְתִירַת תַּעַר כִּסְתִירַת מַמָּשׁ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. אִין יִסְבּוֹר רִבִּי יוֹחָנָן. סְתִירַת תַּעַר כִּסְתִירַת מַמָּשׁ. לָמָּה לִי לְמֵימַר. סוֹתֵר לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. וְיִסְתּוֹר הַכֹּל. אָמַר רִבִּי אָבִין בַּר חִיָיה קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. תִּיפְתָּר שֶׁנּוֹלַד בְּיוֹם שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהָבִיא קָרְבָּן. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁנּוֹלַד בַּלַּיְלָה הֲרֵי אֵינוֹ רָאוּי לְהָבִיא קָרְבָּן. רָאוּי הוּא. לַיְלָה הוּא שֶׁגָּרַם. הַגַּע עַצְמָךְ הֲרֵי שֶׁנּוֹלַד בַּשַּׁבָּת הֲרֵי אֵינוֹ רָאוּי לְהָבִיא קָרְבָּן. רָאוּי. שַׁבָּת הִיא שֶׁגָּרְמָה. הִשְׁלִים נְזִירוּתוֹ וְלֹא הִסְפִּיק לְגַלֵּחַ עַד שֶׁנּוֹלַד בַּשַׁבָּת הֲרֵי אֵינוֹ רָאוּי לְהָבִיא קָרְבָּן. רָאוּי. שַׁבָּת הִיא שֶׁגָּרְמָה. הִשְׁלִים נְזִירוּתוֹ וְלֹא הִסְפִּיק לְגַלֵּחַ עַד שֶׁנּוֹלַד הַבֵּן. מְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת אַחַת לִשְׁתֵּיהֶן. הִפְרִישׁ קָרְבְּנוֹתָיו וְלֹא הִסְפִּיק לְגַלֵּחַ עַד שֶׁנּוֹלַד הַבֵּן. תַּמָּן אָמְרִין. מְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת אַחַת עַל שְׁתֵּיהֶן. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מְגַלֵּחַ וְחוֹזֵר וּמְגַלֵּחַ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. שָׁאֲלוּ אֶת רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. הֲרֵי שֶׁהָיָה נָזִיר וּמְצוֹרָע מָהוּ שֶׁיְּגַלַּח תִּגְלַחַת אַחַת וְתַעֲלֶה לוֹ לִנְזִירוּתוֹ וּלְצָרַעֲתוֹ. אָמַר לָהֶן. אִילּוּ זֶה מְגַלֵּחַ לְהַעֲבָרַת שִׂיעֵר. יָפֶה הָיִיתָ אוֹמֵר. אֶלָּא שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ לְהַעֲבִיר שִׂיעֵר וּמְצוֹרָע מְגַלֵּחַ לְגִידּוּל שִׂיעֵר. אָמְרוּ לוֹ. לֹא תַעֲלֶה לוֹ יְמֵי גְמָרוֹ. לֹא תַעֲלֶה לוֹ יְמֵי סְפִירוֹ. שְׁנֵיהֶן מְגַלְּחִין לְהַעֲבָרַת שִׂיעֵר. אָמְרוּ לוֹ. אִילּוּ זֶה מְגַלֵּחַ לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים וְזֶה מְגַלֵּחַ לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים יָפֶה הָיִיתָ אוֹמֵר. אֶלָּא שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים וּמְצוֹרָע מְגַלֵּחַ לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים. אָמְרוּ לוֹ. לֹא תַעֲלֶה לוֹ יְמֵי גְמָרוֹ. לֹא תַעֲלֶה לוֹ יְמֵי סְפִירוֹ. שְׁנֵיהֶן מְגַלְּחִין לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים. אָמַר לָהֶן. אִילּוּ זֶה מְגַלֵּחַ לִפְנֵי בִּיאַת הַמַּיִם וְזֶה מְגַלֵּחַ לִפְנֵי בִּיאַת הַמַּיִם יָפֶה הָיִיתָ אוֹמֵר. אֶלָּא שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ לִפְנֵי בִּיאַת הַמַּיִם וְהַמְּצוֹרָע מְגַלֵּחַ לְאַחַר בִּיאַת הַמַּיִם. אָמְרוּ לוֹ. תֶּקֶן הַדָּבָר. לֹא תַעֲלֶה לוֹ יְמֵי גְמָרוֹ לֹא תַעֲלֶה לוֹ יְמֵי סְפִירוֹ. לֹא תַעֲלֶה לוֹ לְטָהֵר לֹא תַעֲלֶה לוֹ לְטַמֵּא. הֲרֵי שֶׁהָיָה נָזִיר וּמִצוֹרָע. אֲבָל אִם הָיָה נָזִיר וְנָזִיר מְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת אַחַת עַל שְׁתֵּיהֶם. מָה עֲבַד לָהּ רִבִּי יוֹחָנָן. פָּתַר לָהּ. חֲלוּקִים הֵן עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי.