תלמוד ירושלמי - מסכת כלאים · פרק א׳ הלכה ז׳
6 קטעים. טקסט התלמוד הירושלמי לפי מהדורת גוגנהיימר, בעברית מנוקדת.
כלאים · פרק א׳ הלכה ז׳
א׳
משנה: אֵין מְבִיאִין אִילָן בְּאִילָן יֶרֶק בְּיֶרֶק וְלֹא אִילָן בְּיֶרֶק וְלֹא יֶרֶק בְּאִילָן. רִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר יֶרֶק בְּאִילָן.
ב׳
הלכה: מֻחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. תַּמָּן הוּא אָמַר נוֹטֵל הוּא אָדָם מָעָה אַחַת מִפִּיטְמָא שֶׁל אֲבַטִּיחַ וּמָעָה אַחַת מִפִּיטְמוֹ שֶׁל תַּפּוּחַ וְנוֹתְנָן לְתוֹךְ גּוּמָא אַחַת וְהֵן מִתְאָחִין וְנַעֲשִׂין כִּלְאַיִם. וָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. תַּמָּן עַל יְדֵי שֶׁהוּא נוֹתֵן זֶה בְצַד זֶה הֵן מִתְאָחִין וְנַעֲשִׂין כִּלְאַיִם. בְּרַם הָכָא יֶרֶק בְּאִילָן הוּא.
ג׳
תַּנֵּי מְנַיִין שֶׁאֵין מַרְכִּיבִין עֵץ סְרָק עַל גַּבֵּי עֵץ מַאֲכָל וְלֹא עֵץ מַאֲכָל עַל גַּבֵּי עֵץ מַאֲכָל מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ מְנַיִין תַּלְמוּד לוֹמַר אֶת חֻקּוֹתַי תִשְׁמוֹרוּ. רִבִּי יוֹנָה רִבִּי לָעְזָר בְשֵׁם כַּהֲנָא דְּרִבִּי לָעְזָר הִיא מִשּׁוּם חוּקִּים שֶׁחָקַקְתִּי בְעוֹלָמִי. מֵעַתָּה אָסוּר לְאָדָם הָרִאשׁוֹן. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי הִילָא דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא מִשּׁוּם חוּקִּים שֶׁחָקַקְתִּי בְעוֹלָמִי. מֵעַתָּה אָסוּר לְהַרְכִּיב תְּאֵינָה שְׁחוֹרָה עַל גַּבֵּי תְאֵינָה לְבָנָה. אָמַר רִבִּי אָבִין וְלֹא מִכִּלְאֵי הַבְּגָדִים לָמַדְתָּ. מַה כִלְאֵי בְגָדִים שֶׁאָסַרְתִּי לָךְ שְׁנֵי מִינִין לֹא זֶה מִמִּין זֶה וְלֹא זֶה מִמִּין זֶה אַף כִּלְאַיִם שֶׁאָסַרְתִּי לָךְ בְּכָל מָקוֹם לֹא זֶה מִמִּין זֶה וְלֹא זֶה מִמִּין זֶה.
ד׳
תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר מוּתָּר הוּא גוֹי לִזְרוֹעַ וְלִלְבּוֹשׁ כִּלְאַיִם אֲבָל לֹא לְהַרְבִּיעַ בְּהֶמְתּוֹ כִלְאַיִם וְלֹא לְהַרְכִּיב אִילָנֵי כִלְאַיִם. לָמָּה מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בָּהֶן לְמִינֵיהֶן. וַהֲרֵי דְשָׁאִין כְּתִיב בָּהֶן לְמִינֵיהֶן. אֵין כְּתִיב בְּצִיוֻּי אֶלָּא בְהוֹצָאָה. וְאִם כֵּן לָמָּה נִתְקַלְלָה הָאָרֶץ. רִבִּי יוּדָן בַּר שָׁלוֹם אָמַר עַל יְדֵי שֶׁעָבְרָה עַל גְּזֵירוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. תַּדְשֶׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מִזְרִיעַ זֶרַע וְהִיא לֹא עָשְׂתָ אֶלָּא וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ. רִבִּי פִינְחָס אָמַר שָׂמְחָה בְצִיווּיֶהָ וְהוֹסִיפָה אִילָנֵי סְרָק. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָן בַּר שָׁלוֹם יָפֶה נִתְקַלְלָה הָאָרֶץ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי פִינְחָס לָמָּה נִתְקַלְלָה הָאָרֶץ. כְּאִינַשׁ דַּאֲמַר לִיט בִּיזָא דְּכֵן אַיְינִיק. וְאַתְיָא כַּיי רִבִּי נָתָן שְׁלֹשָׁה נִכְנְסוּ לְדִין וְאַרְבָּעָה יָצְאוּ מְקוּלָּלִין. אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ.
ה׳
עַד כְּדוֹן לֵית כְּתִיב אֶלָּא בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם. עוֹף מְנַיִין. אִית תַּנָּיֵי תַּנֵּי מֵאֶת חוּקּוֹתַי תִשְׁמוֹרוּ וְאִית תַּנֵּי מִבְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם. הִרְכִּיב אִילָן וְהִרְבִּיעַ עוֹף מָאן דַּאֲמַר מֵחֻקּוֹתַי תִּשְׁמֹרוּ חַיָיב שְׁתַּיִם. מָאן דְּאָמַר מִבְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. כְּשֶׁהִרְבִּיעַ בְּהֵמָה וְהִרְבִּיעַ עוֹף מָאן דְּאָמַר מֵחֻקּוֹתַי תִשְׁמוֹרוּ אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. מָאן דְּאָמַר מִבְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם חַיָיב שְׁתַּיִם.
ו׳
תַּנֵּי אֵין מַרְכִּיבִין זֵתִים בְּרֶכֶב שֶׁל תְּמָרָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא אִילָן בְּאִילָן. רִבִּי יוּדָן בָּעֵי וְלֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי לֵוִי. אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פּוֹרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִּילֵי זֵתִים סָבִיב לְשׁוּלְחָנֶךָ. מַה זֵיתִים אֵין בָּהֶן הַרְכָּבָה אַף בָּנֶיךָ לֹא יְהֵא בְהֶן פְּסוֹלֶת. הָא מִכְלָל שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן פְּסוֹלֶת. שַׁנְיָיא הִיא הָכָא שֶׁהוּא עָתִיד לְמָתְקָהּ. כְּהָדָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּרִבִּי הֲוָה מַשְׁקֶי פֶּרְסִתְקֵיהּ יַיִן מְבוּשָּׁל בִּשְׁבִיל לְמָתְקָהּ.
מקור: תלמוד ירושלמי, מהדורת גוגנהיימר, רישיון CC BY. sefaria.org
על ההלכה הזו
תלמוד ירושלמי כלאים פרק א׳ הלכה ז׳, מתוך מסכת כלאים. התלמוד הירושלמי הוא תלמוד ארץ ישראל - דיוני האמוראים על המשנה כפי שנערכו בישיבות הגליל, פרק אחר פרק והלכה אחר הלכה. הטקסט מוצג לפי מהדורת גוגנהיימר המנוקדת.
מקור: תלמוד ירושלמי, מהדורת גוגנהיימר, רישיון CC BY
