תלמוד ירושלמי - מסכת קידושין · פרק ד׳ הלכה י״ב

3 קטעים. טקסט התלמוד הירושלמי לפי מהדורת גוגנהיימר, בעברית מנוקדת.

קידושין · פרק ד׳ הלכה י״ב
א׳
משנה: רִבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר. מַנִּיחַ אֲנִי כָּל אוּמָנִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְאֵינִי מְלַמֵּד אֶת בְּנִי אֶלָּא תוֹרָה. שֶׁאָדָם אוֹכֵל מִשְּׂכָרָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶימֶת לָעוֹלָם הַבָּא וּשְׁאָר אוּמָנִיּוֹת אֵינָן כֵּן. שֶׁאִם נִכְנַס אָדָם לִידֵי חוֹלִי אוֹ לִידֵי זִקְנָה אוֹ לִידֵי מִידָּה שֶׁל יִסּוּרִין וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲסוֹק בִּמְלַאכְתּוֹ הֲרֵי הוּא מֵת וּמוּטַּל בָּרָעָב. אֲבָל הַתּוֹרָה אֵינָהּ כֵּן אֶלָּא מְשַׁמְּרַתּוּ מִכָּל רַע בְּנַעֲרוּתוֹ וְנוֹתֶנֶת לוֹ אַחֲרִית וְתִקְוָה בְּזִקְנוּתוֹ. בְּנַעֲרוּתוֹ מַה הוּא אוֹמֵר. וְקוֹיֵי יי יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָּעוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ. בְּזִקְנוּתוֹ מַה הוּא אוֹמֵר. עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִים יִהְיוּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיי בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל. מָצִינוּ שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ עַד שֶׁלֹּא נִיתְּנָה שֶׁנֶּאֱמַר עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקוֹלִי וַיִּשְׁמוֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרוֹתָי.
ב׳
הלכה: רִבִּי נְהוֹרַיי אוֹמֵר. מַנִּיחַ אֲנִי כָּל אוּמָנִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְאֵינִי מְלַמֵּד אֶת בְּנִי אֶלָּא תוֹרָה. שֶׁכָּל אוּמָנוּת אֵינוֹ עוֹמֶדֶת לוֹ לְאָדָם אֶלָּא בִּימֵי נַעֲרוּת בִּזְמַן שֶׁכּוֹחוֹ עָלָיו. אֲבָל אִם בָּא לִידֵי חוֹלִי אוֹ נִכְנַס לִידֵי זִקְנָה אוֹ לְמִידָּה שֶׁלִיִיסּוּרִין וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה הֲרֵי הוּא מֵת בְּרָעָב. אֲבָל הַתּוֹרָה אֵינָהּ כֵּן אֶלָּא מְכַבְּדַתּוּ וּמְשַׁמְּרַתּוּ מִכָּל רַע בְּנַעֲרוּתוֹ. וְנוֹתֶנֶת לוֹ אַחֲרִית וְתִקְוָה בְּזִקְנוּתוֹ. בְּנַעֲרוּתוֹ מַהוּ אוֹמֵר. וְקוֹיֵי יי יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיעָפוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיגָּעוּ. וּבְזִקְנוּתוֹ מַה הוּא אוֹמֵר. עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁינִים וְרַעֲנַנִים יִהְיוּ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאָבִינוּ אַבְרָהָם שֶׁשִּׁימֵּר אֶת הַתּוֹרָה עַד שֶׁלֹּא בָאָת לָעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקוֹלִי וַיִּשְׁמוֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַיי חֻקּוֹתַיי וְתוֹרוֹתָיי. אַף גִּידְּלוֹ וּבֵירְכוֹ בְּנַעֲרוּתוֹ וְנָתַן לוֹ אַחֲרִית וְתִקְוָה בְּזִקְנוּתוֹ. בְּנַעֲרוּתוֹ מַהוּ אוֹמֵר. וְאַבְרָהָם כָּבֵד מְאוֹד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב. וּבְזִקְנוּתוֹ מַהוּ אוֹמֵר. וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיי בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל.
ג׳
רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי כֹהֵן בְּשֵׁם רַב. אָסוּר לָדוּר בְּעִיר שֶׁאֵין בָּהּ לֹא רוֹפֵא וְלֹא מֶרְחָץ וְלֹא בֵית דִּין מַכִּין וְחוֹבְשִׁין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אַף אָסוּר לָדוּר בְּעִיר שֶׁאֵין בָּהּ גִּינּוֹנִיתָא שֶׁל יָרָק. רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי כֹהֵן בְּשֵׁם רַב. עָתִיד אָדָם לִיתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל כָּל מַה שֶׁרָאָת עֵינוֹ וְלֹא אָכַל. רִבִּי לָעְזָר חֲשַׁשׁ לְהָדָא שְׁמוּעָתָא וּמַצְמִית לֵיהּ פְּרִיטִין וַאֲכִיל בְּהוֹן מִכָּל מִילָּה חָדָא בְשַׁתָּא.

מקור: תלמוד ירושלמי, מהדורת גוגנהיימר, רישיון CC BY. sefaria.org

על ההלכה הזו

תלמוד ירושלמי קידושין פרק ד׳ הלכה י״ב, מתוך מסכת קידושין. התלמוד הירושלמי הוא תלמוד ארץ ישראל - דיוני האמוראים על המשנה כפי שנערכו בישיבות הגליל, פרק אחר פרק והלכה אחר הלכה. הטקסט מוצג לפי מהדורת גוגנהיימר המנוקדת.
מקור: תלמוד ירושלמי, מהדורת גוגנהיימר, רישיון CC BY