תלמוד ירושלמי - מסכת כתובות · פרק ה׳ הלכה ט׳

משנה: הַמַּשְׁרֶה אֶת אִשְׁתּוֹ עַל יְדֵי שָׁלִישׁ לֹא יִפְחוֹת לָהּ מִקַבַּיִים חִיטִּין אוֹ מֵאַרְבָּעָה קַבִּין שְׂעוֹרִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לֹא פָסַק לָהּ שְׂעוֹרִים אֶלָּא רִבִּי יִשְׁמָעֵאל שֶׁהָיָה סָמוּךְ לֶאֱדוֹם.

הלכה: הַמַּשְׁרֶה אֶת אִשְׁתּוֹ עַל יְדֵי שָׁלִישׁ כול׳. מָהוּ סָמוּךְ לֶאֱדוֹם. לִדְרוֹמָה.