תלמוד ירושלמי כתובות פרק ב׳
10 הלכות בפרק, 50 קטעים. לחצו על הלכה לקריאתה במלואה.
א׳משנה: הָאִשָּׁה שֶׁנִּתְאַרְמְלָה אוֹ שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה הִיא אוֹמֶרֶת בְּתוּלָה נִשֵּׂאתִי וְהוּא אוֹמֵר לֹא כִי אֶלָּא אַלְמָנָה נְשָׂאתִיךְ אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁיָּצָאת בְּהִינוּמָא וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ כְּתוּבָּתָהּ מָאתַיִם. רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר אַף חִילּוּק קְּלָיוֹת רְאָיָיה.ב׳משנה: מוֹדֶה רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ שָׂדֶה זוֹ שֶׁלְּאָבִיךָ הָיְיתָה וּלְקַחְתִּיהָ מִמֶּנּוּ שֶׁהוּא נֶאֱמָן שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר. וְאִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁהִיא שֶׁלְּאָבִיו וְהוּא אוֹמֵר לְקַחְתִּיהָ מִמֶּנּוּ אֵינוֹ נֶאֱמָן.ג׳משנה: הָעֵדִים שֶׁאָמְרוּ כְּתָב יָדֵינוּ הוּא זֶה אֲבָל אֲנוּסִים הָיִינוּ קְטַנִּים הָיִינוּ פְּסוּלֵי עֵדוּת הָיִינוּ הֲרֵי אֶילּוּ נֶאֱמָנִין. וְאִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁהוּא כְּתָב יָדָן אוֹ שֶׁהָיָה כְּתָב יָדָן יוֹצֵא מִמָּקוֹם אַחֵר אֵינָן נֶאֱמָנִין.ד׳משנה: זֶה אוֹמֵר זֶה כְתָב יָדִי וְזֶה כְתָב יָדוֹ שֶׁלַּחֲבֵירִי וְזֶה אוֹמֵר זֶה כְתָב יָדִי וְזֶה כְתָב יָדוֹ שֶׁלַּחֲבֵירִי הֲרֵי אֵילּוּ נֶאֱמָנִין. זֶה אוֹמֵר זֶה כְתָב יָדִי וְזֶה אוֹמֵר זֶה כְתָב יָדִי צְרִיכִין שֶׁיִּצְטָרֵף עִמָּהֶן אַחֵר דִּבְרֵי רִבִּי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינָן צְרִיכִין שֶׁיִּצְטָרֵף עִמָּהֶן אַחֵר אֶלָּא נֵאֱמָן אָדָם לוֹמַר זֶה כְתָב יָדִי.ה׳משנה: הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה אֵשֶׁת אִישׁ הָיִיתִי וּגְרוּשָׁה אֲנִי נֶאֱמֶנֶת שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר. וְאִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁהִיא אֵשֶׁת אִישׁ וְהִיא אוֹמֶרֶת גְּרוּשָׁה אֲנִי אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת.ו׳משנה: הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה נִשְׁבֵּיתִי וּטְהוֹרָה אֲנִי נֶאֱמֶנֶת שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר. וְאִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁנִּשְׁבֵּית וְהִיא אוֹמֶרֶת טְהוֹרָה אֲנִי אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת. וְאִם מִשֶׁנִּשֵּׂאת בָּאוּ עֵדִים לֹא תֵצֵא.ז׳משנה: שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁנִּשְׁבּוּ זֹאת אוֹמֶרֶת טְהוֹרָה אֲנִי וְזֹאת אוֹמֶרֶת טְהוֹרָה אֲנִי אֵינָן נֶאֱמָנוֹת. וּבִזְמַן שֶׁהֵן מֵעִידוֹת זוֹ אֶת זוֹ נֶאֱמָנוֹת. וְכֵן שְׁנֵי אֲנָשִׁים. זֶה אוֹמֵר כֹּהֵן אֲנִי וְזֶה אוֹמֵר כֹּהֵן אֲנִי אֵינָן נֶאֱמָנִין. וּבִזְמַן שֶׁהֵן מֵעִידִים זֶה אֶת זֶה נֶאֱמָנִים.ח׳משנה: רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין מַעֲלִין לַכְּהוּנָּה עַל פִּי עֵד אֶחָד. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר אֵימָתַי בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ עוֹרְרִין אֲבָל בִּמְקוֹם שֶׁאֵין עוֹרְרִין מַעֲלִין לִכְהוּנָּה עַל פִּי עֵד אֶחָד. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן הַסְּגָן מַעֲלִין לַכְּהוּנָּה עַל פִּי עֵד אֶחָד.ט׳משנה: הָאִשָּׁה שֶׁנֶּחְבְּשָׁה בִּידֵי גוֹיִם עַל יְדֵי מָמוֹן מוּתֶּרֶת לְבַעֲלָהּ עַל יְדֵי נְפָשׁוֹת אֲסוּרָה לְבַעֲלָהּ. עִיר שֶׁכְּבָשָׁהּ כַּרָקוֹם כָּל הַכֹּהֲנוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ בְתוֹכָהּ פְּסוּלוֹת וְאִם יֵשׁ עֵדִים אֲפִילוּ עֶבֶד אֲפִילוּ שִׁפְחָה הֲרֵי אֵילּוּ נֶאֱמָנִין שֶׁאֵין אָדָם נֶאֱמָן עַל יְדֵי עַצְמוֹ. אָמַר רִבִּי זְכַרְיָה בֶּן הַקַּצָּב הַמָּעוֹן הַזֶּה לֹא זָזָה יָדָהּ מִיָּדִי מִשָּׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ הַגּוֹיִם לִירוּשָׁלֵם וְעַד שֶׁיָּצְאוּ. אָמְרוּ לוֹ אֵין אָדָם מֵעִיד עַל עַצְמוֹ.י׳משנה: וְאֵילּוּ נֶאֱמָנִין לְהָעִיד בְּגוֹדְלָן מַה שֶׁרָאוּ בְקוֹטְנָן. נֶאֱמָן אָדָם לוֹמַר זֶה כְּתָב יָדוֹ שֶׁלְּאַבָּא וְזֶה כְּתָב יָדוֹ שֶׁלְּרִבִּי וְזֶה כְּתָב יָדוֹ שֶׁלְּאָחִי. זָכוּר הָיִיתִי בִּפְלוֹנִית שֶׁיָּצְתָה בְּהִינוּמָא וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ וְשֶׁהָיָה אִישׁ פְּלוֹנִי יוֹצֵא מִבֵּית הַסֵּפֶר לִטְבּוֹל לֶאֱכוֹל בִּתְרוּמָה וְשֶׁהָיָה חוֹלֵק עִמָּנוּ עַל הַגּוֹרֶן וְהַמָּקוֹם הַזֶּה בֵּית הַפְּרַס וְעַד כָּאן הָיִינוּ בָאִין בַּשַּׁבָּת. אֲבָל אֵינוֹ נֶאֱמָן אָדָם לוֹמַר דֶּרֶךְ הָיָה לִפְלוֹנִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה מַעֲמָד וּמִסְפֵּד הָיָה לִפְלוֹנִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה.