תלמוד ירושלמי - מסכת גיטין · פרק ז׳ הלכה ח׳

משנה: הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ אִם לֹא בָאתִי מִכָּן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מֵת בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ אֵינוֹ גֵט. הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ מֵעַכְשָׁיו אִם לֹא בָאתִי מִכָּן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מֵת בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הֲרֵי זֶה גֵט. אִם לֹא בָאתִי מִכָּן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כִּתְבוּ גֵט וּתְנוּ לְאִשְׁתִּי כָּתְבוּ גֵט בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְנָתְנוּ בְתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ אֵינוֹ גֵט. כִּתְבוּ וּתְנוּ גֵט לְאִשְׁתִּי אִם לֹא בָאתִי מִכָּן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כָּתְבוּ גֵט בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְנָתְנוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ אֵינוֹ גֵט. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כָּזֶה גֵּט. כָּתְבוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְנָתְנוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וָמֵת אִם הַגֵּט קָדַם לַמִּיתָה הֲרֵי זֶה גֵּט וְאִם הַמִּיתָה קָדְמָה לַגֵּט אֵינוֹ גֵט. וְאִם אֵינוֹ יָדוּעַ זוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ מְגוֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת.

הלכה: אִם לֹא בָאתִי מִכָּן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כול׳. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי יוֹסֵי. בְּגִין דְּאַקְדִּים כְּתִיבָה. וְהָא אַקְדִּים נְתִינָה. וְאַתּוּן אָמְרִין. אֵינוֹ גֵט.

רִבִּי חִיָיה רוֹבָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי. הֲרֵי זֶה גִיטֵיךְ לְאַחַר הֶחָג. אָמַר לֵיהּ. כָּל ל יוֹם שֶׁלְּאַחַר הֶחָג כִּלְאַחַר הֶחָג הֵן. רִבִּי בִּיבוֹן בַּר חִיָיה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. הֲרֵי גִיטֵּיךְ עֶרֶב הַפֶּסַח. וַאֲפִילוּ כְמָאן דְּאָמַר. כָּל ל שֶׁלְּאַחַר הֶחָג כִּלְאַחַר הֶחָג הֵן. כָּל ל שֶׁלִּפְנֵי הַפֶּסַח אֵינוֹ כִּלְאַחַר הַפֶּסַח. רִבִּי זְעִירָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. אָמַר. קוֹנָם יַיִן שֶׁאֲנִי טוֹעֵם בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת. אָמַר לֵיהּ. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אָסוּר. עֶרֶב שַׁבָּת מוּתָּר. יָמִים שֶׁבֵּנְתַּיִים צְרִיכָה. וְהָכָא מוֹצָאֵי שַׁבָּת הֲרֵי זֶה גֵּט. עֶרֶב שַׁבָּת אֵינוֹ גֵט. יָמִים שֶׁבֵּנְתַּיִים צְרִיכָה.