תלמוד ירושלמי גיטין פרק א׳
5 הלכות בפרק, 36 קטעים. לחצו על הלכה לקריאתה במלואה.
א׳משנה: הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נִתְחַתֵּם. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אַף הַמֵּבִיא מִן הָרְקַם וּמִן הַחֶגֶר. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֲפִילוּ מִכְּפַר לוּדִים לְלוּד. וַחֲכָמִים אוֹמְרִין אֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נִתְחַתֵּם אֶלָּא הַמֵּבִיא מִמְּדִינַת הַיָּם וְהַמּוֹלִיךְ וְהַמֵּבִיא מִמְּדִינָה לִמְדִינָה בִּמְדִינַת הַיָּם צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נִתְחַתֵּם. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אֲפִילוּ מֵהֵגֶּמוֹנֵיָיא לְהֵגֶּמוֹנֵיָיא.ב׳משנה: רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מֵרְקַם וְלַמִּזְרַח וּרְקַם כְּמִזְרַח. מֵאַשְׁקְלוֹן וְלַדָּרוֹם וְאַשְׁקְלוֹן כְּדָרוֹם מֵעַכּוֹ וְלַצָּפוֹן וְעַכּוֹ כְצָפוֹן. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר עַכּוֹ כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַגִּיטִּין.ג׳משנה: הַמֵּבִיא גֵט בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם. אִם יֵשׁ עָלָיו עוֹרְרִים יִתְקַיֵים בְּחוֹתְמָיו. הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם וְאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם אִם יֵשׁ עָלָיו עֵדִים יִתְקַיֵים בְּחוֹתְמָיו. אֶחָד גִיטֵּי נָשִׁים וְאֶחָד שִׁיחֲרוּרֵי עֲבָדִים שָׁוִין לַמּוֹלִיךְ וְלַמֵּבִיא. וְזוֹ אֶחָד מִן הַדְּרָכִים שֶׁשָּׁווּ גִיטֵּי נָשִׁים לְשִׁיחֲרוּרֵי עֲבָדִים.ד׳משנה: כָּל גֵּט שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֵד כּוּתִי פָּסוּל חוּץ מִגִּיטֵּי נָשִׁים וְשִׁיחֲרוּרֵי עֲבָדִים. מַעֲשֶׂה שֶׁהֵבִיאוּ לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל לִכְפַר עוֹתְנַי גֵּט אִשָּׁה וְהָיוּ עֵידָיו עֵידֵי כוּתִים וְהִכְשִׁירוֹ. כָּל הַשְּׁטָרוֹת הָעוֹלִין בְּעַרְכָאוֹת שֶׁלַּגּוֹיִם אַף עַל פִּי שֶׁחוֹתְמֵיהֶן גּוֹיִם כְּשֵׁירִים חוּץ מִגִּיטֵּי נָשִׁים וְשִׁיחֲרוּרֵי עֲבָדִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כּוּלָּן כְּשֵׁירִין לֹא הוּזְכְּרוּ אֶלָּא בִזְמַן שֶׁנַּעֲשׂוּ בַהֶדְיוֹט.ה׳משנה: הָאוֹמֵר תֶּן גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי וּשְׁטָר שִׁיחְרוּר זֶה לְעַבְדִּי אִם רָצָה לַחֲזוֹר בִּשְׁנֵיהֶן יַחֲזוֹר דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בְּגִיטֵּי נָשִׁים אֲבָל לֹא בְשִׁיחְרוּרֵי עֲבָדִים לְפִי שֶׁזָּכִין לוֹ לְאָדָם שֶׁלֹּא בְפָנָיו וְאֵין חָבִין לוֹ אֶלָּא בְפָנָיו שֶׁאִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לָזוּן אֶת עַבְדּוֹ רַשַּׁאי וְשֶׁלֹּא לָזוּן אֶת אִשְׁתִּוּ אֵינוֹ רַשַּׁאי. אָמַר לָהֶן וַהֲרֵי הוּא פוֹסֵל אֶת עַבְדּוֹ מִן הַתְּרוּמָה כְּשֵׁם שֶׁהוּא פוֹסֵל אֶת אִשְׁתּוֹ. אָמְרוּ לוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא קִנְיָינוֹ. הָאוֹמֵר תֶּן גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי וּשְׁטָר שִׁחְרוּר זֶה לְעַבְדִּי וָמֵת לֹא יִינָתְנוּ לְאַחַר מִיתָה. תְּנוּ מְנָה לְאִישׁ פְּלוֹנִי וָמֵת יִתְּנוּ לְאַחַר מִיתָה.