תלמוד ירושלמי דמאי פרק ו׳

8 הלכות בפרק, 50 קטעים. לחצו על הלכה לקריאתה במלואה.

א׳משנה: הַמְּקַבֵּל שָׂדֶה מִיִּשְׂרָאֵל מִן הַנָּכְרִי מִן הַכּוּתִי חוֹלֵק בִּפְנֵיהֶן. הַחוֹכֵר שָׂדֶה מִיִּשְׂרָאֵל תּוֹרֵם וְנוֹתֵן לוֹ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁנָּתַן לוֹ מֵאוֹתָהּ הַשָּׂדֶה וּמֵאוֹתוֹ הַמִּין. אֲבָל אִם נָתַן לוֹ מִשָּׂדֶה אֲחֶרֶת אוֹ מִמִּין אַחֵר מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ. הַחוֹכֵר שָׂדֶה מִן הַנָּכְרִי מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף הַמְּקַבֵּל שְׂדֵי אֲבוֹתָיו מִן הַגּוֹי מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ.ב׳משנה: כֹּהֵן וְלֵוִי שֶׁקִּיבְּלוּ שָׂדֶה מִיִּשְׂרָאֵל כְּשֵׁם שֶׁחוֹלְקִין בְּחוּלִין כֵּן חוֹלְקִין בִּתְרוּמָה. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הַמַּעֲשֵׂר שֶׁלָּהֶן שֶׁעַל מְנָת כֵּן בָּאוּ.ג׳משנה: יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּיבֵּל מִכֹּהֵן וּמִלֵּוִי הַמַּעְשְׂרוֹת לִבְעָלִים. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר הַקַּרְתָּנִי שֶׁקִּיבֵּל שָׂדֶה מִירוּשַׁלְמִי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל יְרוּשַׁלְמִי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים יָכוֹל הוּא הַקַּרְתָּנִי לַעֲלוֹת וּלְאוֹכְלוֹ בִּירוּשָׁלֵם.ד׳משנה: הַמְּקַבֵּל זֵיתִים לַשֶּׁמֶן כְּשֵׁם שֶׁחוֹלְקִין בַּחוּלִין כַּךְ חוֹלְקִין בִּתְרוּמָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּיבֵּל מִכֹּהֵן וּמִלֵּוִי זֵתִים לַשֶּׁמֶן אוֹ לְמַחֲצִית שָׂכָר הַמַּעְשְׂרוֹת לַבְּעָלִים.ה׳משנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים לֹא יִמְכּוֹר אָדָם אֶת זֵיתָיו אֶלָּא לְחָבֵר. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים אַף לִמְעַשֵּׂר . וּצְנוּעֵי בֵּית הִלֵּל הָיוּ נוֹהֲגִין כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. שְׁנַיִם שֶׁבָּצְרוּ כַרְמֵיהֶן לְתוֹךְ גַּת אַחַת אֶחָד מְעַשֵּׂר וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְעַשֵּׂר הַמְּעַשֵּׂר מְעַשֵּׂר אֶת שֶׁלּוֹ וְחֶלְקוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא.ו׳משנה: שְׁנַיִם שֶׁקִּיבְּלוּ אֶת הַשָּׂדֶה בַּאֲרִיסוּת אוֹ שֶׁיָּרְשוּ אוֹ שֶׁנִּשְׁתַּתְּפוּ יָכוֹל הוּא לוֹמַר לוֹ טוּל אַתָּה חִטִּים שֶׁבִּמְקוֹם פְּלוֹנִי וַאֲנִי חִטִּים שֶׁבִּמְקוֹם פְּלוֹנִי אַתָּה יַיִן שֶׁבִּמְקוֹם פְּלוֹנִי וַאֲנִי יַיִן שֶׁבִּמְקוֹם פְּלוֹנִי. אֲבָל לֹא יֹאמַר לוֹ טוּל אַתָּה חִטִּים וַאֲנִי שְׂעוֹרִים טוּל אַתָּה הַיַּיִן וַאֲנִי אֶטּוֹל אֶת הַשֶּׁמֶן. חָבֵר וְעַם הָאָרֶץ שֶׁיָּרְשׁוּ אֲבִיהֶן עַם הָאָרֶץ יָכוֹל הוּא לוֹמַר לוֹ טוּל אַתָּה חִטִּים שֶׁבִּמְקוֹם פְּלוֹנִי וַאֲנִי חִטִּים שֶׁבִּמְקוֹם פְּלוֹנִי. אַתָּה יַיִִן שֶׁבִּמְקוֹם פְּלוֹנִי וַאֲנִי יַיִן שֶׁבִּמְקוֹם פְּלוֹנִי. אֲבָל לֹא יֹאמַר לוֹ טוּל אַתָּה חִטִּים וַאֲנִי שְׂעוֹרִים טוּל אַתָּ[ה] הַלַּח וְאֲנִי אֶטּוֹל אֶת הַיָּבֵשׁ.ז׳משנה: גֵּר וְגוֹי שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת אֲבִיהֶן גּוֹי יָכוֹל הוּא לוֹמַר לוֹ טוּל אַתָּה עֲבוֹדָה זָרָה וַאֲנִי אֶטּוֹל אֶת הַמָּעוֹת אַתָּה יַיִן נֶסֶךְ וַאֲנִי פֵירוֹת. אִם מִשֶּׁבָּאוּ לִרְשׁוּת הַגֵּר אָסוּר. הַמּוֹכֵר פֵּירוֹת בְּסוּרִיָּא וְאָמַר מִשֶּׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵן חַיָיב לְעַשֵּׂר. מְעוּשָּׂרִין הֵן נֶאֱמָן שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר. מִשֶּׁלִּי הֵן חַיָיב לְעַשֵּׂר. מְעוּשָּׂרִין הֵן נֶאֱמָן שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר. אִם יָדוּעַ הוּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׂדֶה בְסוּרִיָּא חַיָיב לְעַשֵּׂר.ח׳משנה: עַם הָאָרֶץ שֶׁאָמַר לְחָבֵר קַח לִי אֲגוּדַת יֶרֶק קַח לִי קְלוֹסְקִין אֶחָד לוֹקֵחַ סְתָם פָּטוּר. אִם אָמַר זוּ שֶׁלִּי וְזוּ שֶׁל חֲבֵירִי וְנִתְעָרְבוּ חַיָיב לְעַשֵּׂר אֲפִילוּ הֵן מֵאָה.