תלמוד ירושלמי - מסכת חגיגה · פרק ג׳ הלכה ו׳

משנה: הַגַּבָּאִים שֶׁנִּכְנְסוּ לְתוֹךְ הַבַּיִת וְכֵן הַגַּבָּאִים שֶׁהֶחֱזִירוּ אֶת הַכֵּלִים נֶאֱמָנִין לוֹמַר לֹא נָגַעְנוּ. וּבִירוּשָׁלִַם נֶאֱמָנִין עַל הַקּוֹדֶשׁ וּבִשְׁעַת הָרֶגֶל אַף עַל הַתְּרוּמָה:

הלכה: הַגַּבָּאִים שֶׁנִּכְנְסוּ לְתוֹךְ הַבַּיִת הַבַּיִת טָמֵא. אִם יֵשׁ עִמָּהֶן גּוֹי נֶאֱמָנִין לוֹמַר נִכְנַסְנוּ אֲבָל לֹא נָגַעְנוּ. פָּתַר לָהּ תְּרֵין פְּתָרִין. נֶאֱמָנִין לוֹמַר נִכְנַסְנוּ אֲבָל לֹא נָגַעְנוּ. בְּשֶׁיֵּשׁ עֵדִים יוֹדְעִין. וּבִירוּשָׁלִַם נֶאֱמָנִין עַל הַקּוֹדֶשׁ אֲפִילוּ יֵשׁ עֵדִים יוֹדְעִין. פָּתַר לָהּ פֶּתֶר חוֹרָן. נֶאֱמָנִין לוֹמַר נִכְנַסְנוּ אֲבָל לֹא נָגַעְנוּ. לָכֵן צְרִיכָה בְּשֶׁיֵּשׁ עֵדִים יוֹדְעִין. וּבִירוּשָׁלִַם נֶאֱמָנִין עַל הַקּוֹדֶשׁ אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ עֵדִים יוֹדְעִין.

אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. יְרוּשָׁלַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחוּבְּרָה לָּהּ יַחְדָּיו. עִיר שֶׁהִיא עוֹשָׂה כָל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים. מֵעַתָּה אֲפִילוּ בִּשְׁאַר יְמוֹת הַשָּׁנָה. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. וּבִלְבַד בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים.