תלמוד ירושלמי - מסכת ברכות · פרק ו׳ הלכה ג׳

משנה: עַל דָּבָר שֶׁאֵין גִּידוּלָיו מִן הָאָרֶץ אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ. עַל הַחוֹמֶץ וְעַל הַגּוֹבָיי וְעַל הַנּוֹבְלוֹת הוּא אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִדְבָרוֹ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כָּל שֶׁהוּא מִין קְלָלָה אֵין מְבָרְכִין עָלָיו.

הלכה: הֶחְמִיץ יֵינוֹ אוֹמֵר בָּרוּךְ דַּיָין הָאֱמֶת. בָּא לְאוֹכְלוֹ אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ. רָאָה גּוֹבַיי אוֹמֵר בָּרוּךְ דַּיָין הָאֱמֶת. בָּא לְאוֹכְלָן אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ. רָאָה נוֹבְלוֹת שֶׁנָּשְׁרוּ אוֹמֵר בָּרוּךְ דַּיָין הָאֱמֶת. בָּא לְאוֹכְלָן אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ.