תלמוד ירושלמי - מסכת ברכות · פרק ג׳ הלכה ו׳

משנה: זָב שֶׁרָאָה קֶרִי וְנִדָּה שֶׁפָּלְטָה שִׁכְבַת זֶרַע וְהַמְּשַׁמֶּשֶׁת שֶׁרָאֲתָה נִדָּה צְרִיכָה טְבִילָה וְרִבִּי יוּדָה פּוֹטֵר.

הלכה: עַד כְּדוֹן זָב שֶׁרָאָה קֶרִי וַאֲפִילוּ קֶרִי שֶׁרָאָה זוֹב מוֹעִיל הוּא שֶׁהוּא טוֹבֵל. נִשְׁמְעִנָהּ מִן הֲדָא הַמְּשַׁמֶּשֶׁת שֶׁרָאֲתָה נִדָּה צְרִיכָה טְבִילָה. וְרִבִּי יוּדָה פּוֹטֵר.

מַה טַעַם דְּרִבִּי יוּדָה מִשֻּׁם מַה מוֹעִיל הוּא שֶׁהוּא טוֹבֵל שֶׁאִם שֵׁם לְטוּמְאָה קַלָּה אֵצֶל טוּמְאָה חֲמוּרָה. מַה נָפַק מִבֵּינֵיהוֹן רָאָה קֶרִי אִין תֵּימַר מַה מוֹעִיל שֶׁהוּא טוֹבֵל מוֹעִיל הוּא הֲוֵי לֵית טַעֲמֵיהּ דְּלָא מִשּׁוּם שֶׁאֵין שֵׁם לְטוּמְאָה קַלָּה אֵצֶל טוּמְאָה חֲמוּרָה.

עַד כְּדוֹן כְּשֶׁבָּאָת לוֹ טוּמְאָה קַלָּה בְּסוֹף. אֲפִילוּ בָּאָת לוֹ טוּמְאָה חֲמוּרָה בְסוֹף. נִשְׁמְעִינָהּ מִן הֲדָא וְהַמְּשַׁמֶּשֶׁת שֶׁרָאֲתָה נִדָּה צְרִיכָה טְבִילָה וְרִבִּי יוּדָה פּוֹטֵר. הֲדָא אָמְרָה הִיא הֲדָא הִיא אֲדָא.