תלמוד ירושלמי - מסכת ביצה · פרק א׳ הלכה ב׳

משנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים שְׂאוֹר כְּזַּיִת וְחָמֵץ כַּכּוֹתְבָת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים זֶה וָזֶה בְּכַזַּיִת:

הלכה: רִבִּי זְרִיקָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְבִיעוּרוֹ. הָא לַאֲכִילָה כַזַּיִת. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בֵּין לְבִיעוּרוֹ בֵּין לַאֲכִילָה כַזַּיִת. קָם רִבִּי מָנָא עִם רִבִּי חִזְקִיָּה. אָמַר לֵיהּ. מָן הֵן שְׁמַע רַב הָדָא מִילְּתָא. אֲמַר לֵיהּ. מִן רִבִּי אַבָּהוּ. אֲמַר לֵיהּ. [וְאוּף] (וַ)אֲנָן אָ‍מְרִין. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בֵּין לְבִיעוּרוֹ בֵּין לַאֲכִילָה כַזַּיִת. דִּי לֹא כֵן. נִיתְנֵי שְׁלֹשִׁים וְשֶׁבַע כְּרִיתוֹת בַּתּוֹרָה.