תלמוד ירושלמי בבא מציעא פרק ו׳
6 הלכות בפרק, 23 קטעים. לחצו על הלכה לקריאתה במלואה.
א׳משנה: הַשּׂוֹכֵר אֶת הָאוּמָּנִין וְהִטְעוּ זֶה אֶת זֶה אֵין לָהֶם זֶה עַל זֶה אֶלָּא תַרְעוֹמֶת. שָׂכַר אֶת הַהַמָּר וְאֶת הַקַּדָּר פֳרֶייֹא פֳרֵין וַחֲלִילִין לַכַּלָּה אוֹ לַמֵּת פּוֹעֲלִין לְהַעֲלוֹת פִּשְׁתָּנוֹ מִן הַמִּשְׁרָה וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא אָבֵד וְחָזְרוּ בָהֶן מָקוֹם שֶׁאֵין אָדָם שׂוֹכֵר עֲלֵיהֶן אוֹ מַטְעָן.ב׳משנה: הַשּׂוֹכֵר אֶת הָאוּמָּנִין וְחָזְּרוּ בָהֶן יָדָן לַתַּחְתּוֹנָה. אִם בַּעַל הַבַּיִת חוֹזֵר בּוֹ יָדוֹ לַתַּחְתּוֹנָה. כָּל הַמְשַׁנֶּה יָדוֹ לַתַּחְתּוֹנָה וְכָל הַחוֹזֵר בּוֹ יָדוֹ לַהַתַּחְתּוֹנָה.ג׳משנה: הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר לְהוֹלִיכָהּ בָּהָר וְהוֹלִיכָהּ בַּבִּקְעָה. בַּבִּקְעָה וְהוֹלִיכָהּ בָּהָר אֲפִילוּ זוֹ עֲשָׂרָה מִילִין וְזוֹ עֲשָׂרָה מִילִין וָמֵתָה חַיָיב לְשַׁלֵּם. שָׂכַר אֶת הַחֲמוֹר וְהִבְרִיקָה אוֹ שֶׁנִּשְׂאֵת בַּאַנְגָּרֵיָיא אוֹמֵר לוֹ הֲרֵי שֶׁלָּךְ לְפָנֶיךָ. מֵתָה אוֹ נִשְׁבְּרָה חַיָיב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר. הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר לְהוֹלִיכָהּ בָּהָר וְהוֹלִיכָהּ בַּבִּקְעָה אִם הֶחֱלִיקַה פָטוּר וְאִם הוּחַמָּה חַיָיב. לְהוֹלִיכָהּ בַּבִּקְעָה וְהוֹלִיכָהּ בָּהָר אִם הֶחֱלִיקַה חַיָיב וְאִם הוּחַמָּה פָטוּר וְאִם מַחֲמַת הַמַּעֲלָה חַיָיב. הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפָּרָה לַחֲרוֹשׁ בָּהָר וְחָרַשׁ בַּבִּקְעָה אִם נִשְׁבַּר הַקַּנְקַן פָּטוּר. בַּבִּקְעָה וְחָרַשׁ בָּהָר אִם נִשְׁבַּר הַקַּנְקַן חַיָיב. לָּדוּשׁ בַּקִטְנִית וְדָשׁ בַּתְּבוּאָה פָטוּר. בַּתְּבוּאָה וְדָשׁ בַּקִטְנִית חַיָיב מִפְּנֵי שֶׁהַקִּיטְנִית מְחַלֶּקֶת.ד׳משנה: הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר לְהָבִיא עָלֶיהָ חִיטִּין וְהֵבִיא עָלֶיהָ שְׂעוֹרִין תְּבוּאָה וְהֵבִיא עָלֶיהָ תֶבֶן חַיָיב. וְכַמָּה יוֹסִיף עַל מַשָּׂאוֹ וִיהֵא חַיָיב. סוּמָּכוֹס אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי מֵאִיר סְאָה לַגָּמָל שְׁלֹשָׁה קַבִּין לַחֲמוֹר.ה׳משנה: כָּל הָאוּמָּנִין שׁוֹמְרֵי שָׂכָר וְכוּלָּן שֶׁאָמְרוּ טוֹל אֶת שֶׁלָּךְ וְהָבֵא מָעוֹת שׁוֹמֵר חִנָּם. שְׁמוֹר לִי וְאֶשְׁמֹר לָךְ שׁוֹמֵר שָׂכָר. שְׁמוֹר לִי וְאָמַר לוֹ הַנַּח לְפָנֶיךָ שׁוֹמֵר חִנָּם. הַמַּלְוֶה עַל הַמַּשְׁכּוֹן שׁוֹמֵר שָׂכָר. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר הִלְוָהוּ מָעוֹת שׁוֹמֵר חִנָּם הִלוָוהוּ פֵירוֹת שׁוֹמֵר שָׂכָר. אָבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר מוּתָּר אָדָם לְהַשְׂכִּיר מַשְׁכּוֹנוֹ שֶׁל עָנִי לִהְיוֹת פּוֹסֵק עָלָיו וְהוֹלֵךְ מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְמֵשִׁיב אֲבֵידָה.ו׳משנה: הַמַּעֲבִיר חָבִית מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְנִשְׁבְּרָה בֵּין שׁוֹמֵר הִנָּם בֵּין שׁוֹמֵר שָׂכָר יִישָּׁבֵעַ. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר זֶה וְזֶה יִשָּׁבֵעַ וְתָמֵיהַּ אֲנִי אִם יְכוֹלִין זֶה וְזֶה לְהִישָּׁבֵעַ.