תלמוד ירושלמי בבא בתרא פרק ט׳
9 הלכות בפרק, 35 קטעים. לחצו על הלכה לקריאתה במלואה.
א׳משנה: מִי שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ בָּנִים וּבָנוֹת בִּזְמַן שֶׁהַנְּכָסִים מְרוּבִּין הַבָּנִים יִירְשׁוּ וְהַבָּנוֹת יִיזּוֹנוּ. הַנְּכָסִים מְמוּעָטִין הַבָּנוֹת יִיזּוֹנוּ וְהַבָּנִים יִשְׁאֲלוּ עַל הַפְּתָחִים. אַדְמוֹן אוֹמֵר בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי זָכָר הִפְסַדְתִּי. אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אַדמוֹן.ב׳משנה: הִנִּיחַ בָּנִים וּבָנוֹת וְטוּמְטוּם בִּזְמַן שֶׁהַנְּכָסִים מְרוּבִּין הַזְּכָרִים דּוֹחִין אוֹתוֹ אֵצֶל הַנְּקֵיבוֹת. נְכָסִים מְמוּעָטִין הַנְּקֵיבוֹת דּוֹחוֹת אוֹתוֹ אֵצֶל הַזְּכָרִים. הָאוֹמֵר אִם יָלְדָה אִשְׁתִּי זָכָר יִטּוֹל מְנָה יָלְדָה זָכָר נוֹטֵל מְנָה. וְאִם נְקֵיבָה מָאתַיִם יָלְדָה נְקֵיבָה נוֹטֶלֶת מָאתַיִם. אִם זָכָר מְנָה וְאִם נְקֵיבָה מָאתַיִם וְיָלְדָה זָכָר וּנְקֵיבָה הַזָּכָר נוֹטֵל מְנָה וְהַנְּקֵיבָה מָאתַיִם. יָלְדָה טוּמְטוּם אֵינוֹ נוֹטֵל. אִם אָמַר כָּל מַה שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי יִטּוֹל הֲרֵי זֶה יִטּוֹל וְאִם אֵין שָׁם יוֹרֵשׁ אֶלָּא הוּא יוֹרֵשׁ אֶת הַכֹּל.ג׳משנה: הִנִּיחַ בָּנִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים הִשְׁבִיחוּ הַגְּדוֹלִים אֶת הַנְּכָסִים הִשְׁבִּיחוּ לָאֶמְצַע. אִם אָמְרוּ רְאוּ מַה שֶׁהִנִּיח לָנוּ אַבָּא הֲרֵי אָנוּ עוֹשִׂין וְאוֹכְלִים הִשְׁבִּיחוּ לְעַצְמָן. וְכֵן הָאִשָׁה שֶׁהִשְׁבִּיחָה אֶת הַנְּכָסִים הִשְׁבִּיחָה לָאֶמְצַע. אִם אָמְרָה רְאוּ מַה שֶׁהִנִּיחַ לִי בַעֲלִי הֲרֵי אֲנִי עוֹשָׂה וְאוֹכֶלֶת הִשְׁבִּיחָה לְעַצְמָהּ.ד׳משנה: הָאַחִין הַשּׁוּתָפִין שֶׁנָּפַל אֶחָד מֵהֶן לָאוּמָנוּת נָפַל לָאֶמְצַע. חָלָה וְנִתְרַפָּא נִתְרַפָּא מִשֶׁל עַצְמוֹ. הָאַחִין שֶׁעָשׂוּ מִקְצָתָן שׁוּשְׁבִּינוּת בְּחַיֵּי הָאָב חָזְרָה הַשּׁוּשְׁבִּינוּת חָזְרָה לָאֶמְצַע שֶׁהַשּׁוּשְׁבִּינוּת נִגְבֵּית בְּבֵית דִּין. אֲבָל שִׁילַּח לוֹ חֲבֵירוֹ כַדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן אֵינָן נִגְבִּין מִפְּנֵי שֶׁהִיא גְּמִילוּת חֲסָדִים.ה׳משנה: הַשּׁוֹלֵחַ סִבְלוֹנוֹת לְבֵית חָמִיו שִׁילַּח שָׁם מֵאָה מְנָה וְאָכַל שָׁם סְעוּדַת חָתָן אֲפִילוּ בְדֵינַר אֵינָן נִיגְבִּין. לֹא אָכַל שָׁם סְעוּדַת חָתָן הֲרֵי אֵילּוּ נִיגְבִּין. שִׁילַּח סִיבְלוֹנוֹת מְרוּבִּין שֶׁיָּבוֹאוּ עִמָּהּ לְבֵית בַּעֲלָהּ הֲרֵי אֵילּוּ נִיגְבִּין. סִיבְלוֹנוֹת מְמוּעָטִין כְּדֵי שֶׁתִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן וְהִיא בְבֵית אָבִיהָ אֵינָן נִיגְבִּין.ו׳משנה: שְׁכִיב מְרַע שֶׁכָּתַב כָּל נְכָסָיו לַאֲחֵרִים שִׁיֵיר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא מַתָּנָתוֹ קַיֶימֶת. לֹא שִׁיֵיר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא אֵין מַתָּנָתוֹ קַיֶימֶת. לֹא כָתַב בָּהּ שְׁכִיב מְרַע הוּא אוֹמֵר שְׁכִיב מְרַע הָיִיתִי וְהֵן אוֹמְרִים בָּרִיא הָיָה צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָיה שֶׁשְּׁכִיב מְרַע הָיָה דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָיה.ז׳משנה: הַמְחַלֵּק נְכָסָיו עַל פִּיו רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֶחָד בָּרִיא וְאֶחָד מְסוּכָּן נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אַחֵרָיוּת נִקְנִין בַּכֶּסֶף וּבַשְׁטָר וּבַחֲזָקָה וְשֶׁאֵין לָהֶן אַחֵרָיוּת אֵינָן נִקְנִין אֶלָּא בִּמְשִׁיכָה. אָמְרוּ לוֹ מַעֲשֶׂה בְּאִימָּן שֶׁל בְּנֵי רוֹכֵל שֶׁהָיְתָה חוֹלָה וְאָמְרָה תְּנוּ כְבִינָתִי לְבִתִּי וְהִיא בִשְׁנֵים עָשָׂר מְנָה וָמֵתָה וְקִיְימוּ חֲכָמִים אֶת דְּבָרֶיהָ. אָמַר לָהֶן בְּנֵי רוֹכֵל תִּקְבְּרֵן אִימָּם.ח׳משנה: וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בַּשַּׁבָּת דְּבָרָיו קַיָימִין מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִכְתּוֹב אֲבָל לֹא בַחוֹל. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר בַּשַּׁבָּת אָמְרוּ קַל וַחוֹמֶר בַּחוֹל. כַּיּוֹצֵא בוֹ זָכִין לַקָּטָן וְאֵין זָכִין לַגָּדוֹל. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר לַקָּטָן אָמְרוּ קַל וַחוֹמֶר לַגָּדוֹל.ט׳משנה: נָפַל הַבַּיִת עָלָיו וְעַל אָבִיו עָלָיו וְעַל יוֹרְשָׁיו עָלָיו וְעַל מוֹרִישָׁיו וְהָיְתָה עָלָיו כְּתוּבַּת אִשָּׁה וּבַעֲלֵי חוֹב יוֹרְשֵי הָאָב אוֹמְרִים הַבֵּן מֵת רִאשׁוֹן וְאַחַר כָּךְ מֵת הָאָב. וּבַעֲלֵי הַחוֹב אוֹמְרִים הָאָב מֵת רִאשׁוֹן וְאַחַר כָּךְ מֵת הַבֵּן. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים יַחֲלוֹקוּ וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים נְכָסִים בְּחֶזְקָתָן. נָפַל הַבַּיִת עָלָיו וְעַל אִשְׁתּוֹ יוֹרְֹשֵי הָאָב אוֹמְרִים הָאִשָּׁה מֵתָה רִאשׁוֹנָה וְאַחַר כָּךְ מֵת הַבַּעַל. יוֹרְשֵי הָאִשָּׁה אוֹמְרִים הָאִישׁ מֵת רִאשׁוֹנָה וְאַחַר כָּךְ מֵתָה הָאִשָּׁה. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים יַחֲלוֹקוּ וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים נְכָסִים בְּחֶזְקָתָן. כְּתוּבָּה בְּחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל. וּנְכָסִים הַנִּכְנָסִין וְהַיּוֹצְאִין עִמָּהּ בְּחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הָאָב. נָפַל הַבַּיִת עָלָיו וְעַל אִמּוֹ אֵילּוּ וָאֵילּוּ מוֹדִין שֶׁיַּחֲלוֹקוּ. אָמַר רִבִּי עֲקִיבָה מוֹדֶה אֲנִי בָזֶה שֶׁהַנְּכָסִים בְּחֶזְקָתָן. אָמַר לוֹ בֶּן עַזַּאי עַל הַחֲלוּקִין אָנוּ מִצְטָעֲרִין אֶלָּא שֶׁבָּאתָ לַחֲלוֹק עָלֵינוּ אֶת הַשָּׁוִוין.
