תלמוד ירושלמי עבודה זרה פרק ד׳
12 הלכות בפרק, 55 קטעים. לחצו על הלכה לקריאתה במלואה.
א׳משנה: רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר שָׁלשׁ אֲבָנִים זוֹ בְצַד זוֹ בְצַד מֶרְקוּלִיס אֲסוּרוֹת. וּשְׁתַּיִם מוּתָּרוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֶת שֶׁהוּא נִרְאֶה עִמּוֹ אָסוּר וְאֶת שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה עִמּוֹ מוּתָּר:ב׳משנה: מָצָא בְרֹאשׁוֹ מָעוֹת כְּסוּת אוֹ כֵלִים הֲרֵי אֵילּוּ מוּתָּרִין. פְּרַכִּילֵי עֲנָבִים וַעֲטָרוֹת שֶׁל שִׁבֳּלִים וְיֵינוֹת וּשְׁמָנִים וּסְלָתוֹת וְכָל דָּבָר שֶׁכַּיּוֹצֵא בוֹ קָרֵב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ אָסוּר:ג׳משנה: עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גִינָּה וּמֶרְחָץ נֶהֱנִין מֵהֶן שֶׁלֹּא בְטוֹבָה וְאֵין נֶהֱנִין מֵהֶן בְּטוֹבָה. הָיָה שֶׁלָּהּ וְשֶׁל אֲחֵרִים נֶהֱנִין מֵהֶן בְּטוֹבָה וְשֶׁלֹּא בְטוֹבָה:ד׳משנה: עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נָכְרִי אֲסוּרָה מִיָּד וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל מִשְּׁתֵּיעָבֵד. נָכְרִי מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְיִשְׂרָאֵל אֵינוֹ מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נָכְרִי. הַמְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה בִּיטֵּל מְשַׁמְּשֶׁיהָ. בִּיטֵּל מְשַׁמְּשֶׁיהָ מְשַׁמְּשֶׁיהָ מְבוּטָּלִין וְהִיא אֲסוּרָה:ה׳משנה: כֵּיצַד מְבַטְּלָהּ קָטַע רֹאשׁ אוֹזְנָהּ רֹאשׁ חוֹטְמָהּ רֹאשׁ אֶצְבָּעָהּ. פְּחָסָהּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חִיסֵּירָהּ בִּיטְּלָהּ. רָקַק בְּפָנֶיהָ הִשְׁתִּין בְּפָנֶיהָ גֵּרְרָהּ וְזָרַק בָּהּ אֶת הַצּוֹאָה הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ בְּטֵילָה. מְכָרָהּ אוֹ מִישְׁכְּנָהּ רִבִּי אוֹמֵר בִּיטֵּל וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא בִיטֵּל:ו׳משנה: עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִנִּיחוּהָ עוֹבְדֶיהָ בִּשְׁעַת שָׁלוֹם מוּתֶּרֶת. בִּשְׁעַת מִלְחָמָה אֲסוּרָה. בִּימוֹסְיָאוֹת שֶׁל מְלָכִים הֲרֵי אֵלּוּ מוּתָּרִין מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָן בְּשָׁעָה שֶׁהַמְּלָכִים עוֹבְרִין:ז׳משנה: שָׁאֲלוּ אֶת הַזְּקֵנִים בְּרוֹמֵי אִם אֵין רְצוֹנוֹ בַּעֲבוֹדָה זָרָה לָמָּה אֵינוֹ מְבַטְּלָהּ. אָמְרוּ לָהֶן אִילּוּ לְדָבָר שֶׁאֵין צוֹרֶךְ לָעוֹלָם בּוֹ הָיוּ עוֹבְדִין הָיָה מְבַטְּלוֹ. הֲרֵי הֵן עוֹבְדִין לַחַמָּה וְלַלְּבָנָה וְלַכּוֹכָבִים וְלַמַּזָּלוֹת לְהָרִים וְלִגְבָעוֹת. יְאַבֵּד עוֹלָמוֹ מִפְּנֵי הַשּׁוֹטִין. אָמְרוּ לָהֶן אִם כֵּן יְאַבֵּד דָּבָר שֶׁאֵין צוֹרֶךְ לָעוֹלָם בּוֹ וִיקַיֵּים דָּבָר שֶׁצּוֹרֶךְ הָעוֹלָם בּוֹ. אָמְרוּ לָהֶן אַף אָנוּ מַחֲזִיקִין יְדֵי עוֹבְדֵיהֶם שֶׁל אֵילּוּ שֶׁאוֹמְרִים תֵּדְעוּ שֶׁהֵן אֱלוֹהוֹת שֶׁהֲרֵי אֵילּוּ בָטְלוּ וְאֵילּוּ וְאֵילּוּ לֹא בָטְלוּ:ח׳משנה: לוֹקְחִין גַּת בְּעוּטָה מִן הַנָּכְרִי אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נוֹטֵל בְּיָדוֹ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַתַּפּוּחַ. וְאֵינוֹ נַעֲשֶׂה יֵין נֶסֶךְ עַד שֶׁיֵּרֵד לַבּוֹר. יָרַד לַבּוֹר מַה שֶּׁבַּבּוֹר אָסוּר וְהַשְּׁאָר מוּתָּר:ט׳משנה: דּוֹרְכִין עִם הַנָּכְרִי בַּגַּת אֲבָל לֹא בוֹצְרִין עִמּוֹ. יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְטוּמְאָה לֹא דוֹרְכִין וְלֹא בוֹצְרִין עִמּוֹ. אֲבָל מוֹלִיכִין עִמּוֹ חָבִיּוֹת לַגַּת וּמְבִיאִין עִמּוֹ מִן הַגָּת.י׳משנה: נַחְתּוֹם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְטוּמְאָה לֹא לָשִׁין וְלֹא עוֹרְכִין עִמּוֹ אֲבָל מוֹלִיכִין עִמּוֹ פַת לַפַּלְטָר.י״אמשנה: נָכְרִי שֶׁנִּמְצָא עוֹמֵד בְּצַד הַבּוֹר שֶׁל יַיִן אִם יֶשׁ לוֹ עָלָיו מִלְוָה אָסוּר אֵין לוֹ עָלָיו מִלְוָה מוּתָּר. נָפַל לַבּוֹר וְעָלָה וּמְדָדוֹ בַקָּנֶה הִתִּיז אֶת הַצִּרְעָה בַקָּנֶה אוֹ שֶׁהָיָה מְטַפֵּחַ עַל פִּי חָבִית מְרוּתַּחַת בְּכָל אֵילּוּ הָיָה מַעֲשֶׂה וְאָמְרוּ יִמָּכֵר. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. נָטַל אֶת הֶחָבִית וּזְרָקָהּ לַבּוֹר זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה וְהִכְשִׁירוּ:י״במשנה: הַמְטַהֵר יֵינוֹ שֶׁל נָכְרִי וְנוֹתְנוֹ בִרְשׁוּתוֹ בְּבַיִת הַפָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים בְּעִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ גּוֹיִם וְיִשְׂרְאֵל מוּתָּר. בְּעִיר שֶׁכּוּלָּהּ גּוֹיִם אָסוּר עַד שֶׁיּוֹשִׁיב שָׁם שׁוֹמֵר. וְאֵין שׁוֹמֵר צָרִיךְ לִהְיוֹת יוֹשֵׁב וּמְשַׁמֵּר אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹצֵא וְנִכְנָס מוּתָּר. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר כָּל רְשׁוּת גּוֹיִם כְּאַחַת: הַמְטַהֵר יֵינוֹ שֶׁל נָכְרִי וְנוֹתְנוֹ בִרְשׁוּתוֹ וְהַלָּה כוֹתֵב לוֹ שֶׁנִּתְקַבַּלְתִּי מִמְּךָ מָעוֹת מוּתָּר. אֲבָל אִם יִרְצֶה יִשְׂרָאֵל לְהוֹצִיאוֹ וְאֵינוֹ מַנִּיחוֹ עַד שֶׁיִּתֶּן לוֹ אֶת מְעוֹתָיו זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה בְבֵית שְׁאָן וְאָסְרוּ חֲכָמִים: