תלמוד ירושלמי עבודה זרה פרק א׳

10 הלכות בפרק, 58 קטעים. לחצו על הלכה לקריאתה במלואה.

א׳משנה: לִפְנֵי אֵידֵיהֶן שֶׁל גּוֹיִם שְׁלשָׁה יָמִים אָסוּר לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמָּהֶן לְהַשְׁאִילָן וְלִשְׁאוֹל מֵהֶן לְהַלְווֹתָן וְלִלְווֹת מֵהֶן לְפָרְעָן וְלִפָּרַע מֵהֶן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר נִפְרָעִין מֵהֶן מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֵצֵר לוֹ. אָמְרוּ לוֹ אַף עַל פִּי שֶׁמֵּצֵר הוּא עַכְשָׁיו שָׂמֵחַ הוּא לְאַחַר זְמָן: רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר שְׁלשָׁה יָמִים לִפְנֵיהֶם וּשְׁלשָׁה יָמִים לְאַחֲרֵיהֶם אָסוּר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לִפְנֵי אֵידֵיהֶן אָסוּר לְאַחַר אֵידֵיהֶן מוּתָּר:ב׳משנה: אֵילּוּ אֵידֵיהֶן שֶׁל גּוֹיִם קָלֶנְדָּס וְסַטֻרְנָלִיָיא וּקְרָטֵסִים וְיוֹם גֵּינִיסִיָּא שֶׁל מְלָכִים וְיוֹם הַלֵּידָה וְיוֹם הַמִּיתָה דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כָּל מִיתָה שֶׁיֶּשׁ בָּהּ שְׂרֵיפָה יֶשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה. וְשֶׁאֵין בָּהּ שְׂרֵיפָה אֵין בָּה עֲבוֹדָה זָרָה.ג׳משנה: יוֹם תִּגְלַחַת זְקָנוֹ וּבְלוֹרִיתוֹ יוֹם שֶׁעָלָה בוֹ מִן הַיָּם וְיוֹם שֶׁיָּצָא בוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים וְגוֹי שֶׁעָשָׂה מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הָאִישׁ.ד׳משנה: עִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה חוּצָה לָהּ מוּתָּר. הָיָה חוּצָה לָהּ עֲבוֹדָה זָרָה תּוֹכָהּ מוּתָּר. מַהוּ לֵילֵךְ לְשָׁם בִּזְמַן שֶׁהַדֶּרֶךְ מְיוּחֶדֶת לְאוֹתוֹ מָקוֹם אָסוּר. וְאִם הָיָה יָכוֹל לְהַלֵּךְ בָּהּ לְמָקוֹם אַחֵר מוּתָּר. עִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה וְהָיוּ בָהּ חֲנוּיוֹת מְעוּטָּרוֹת וְשֶׁאֵינָן מְעוּטָּרוֹת זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה בְּבֵית שְׁאָן וְאָמְרוּ חֲכָמִים הַמְעוּטָּרוֹת אֲסוּרוֹת וְשֶׁאֵינָן מְעוּטָּרוֹת מוּתָּרוֹת:ה׳משנה: אֵילּוּ דְבָרִים אָסוּר לִמְכּוֹר לַגּוֹיִם אִיצְטְרִיבִּילִין וּבְנוֹת שׁוּחַ בִּפְטוֹטְרוֹתֵיהֶן וּלְבוֹנָה וְתַרְנְגוֹל הַלָּבָן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מוֹכֵר הוּא לוֹ תַּרְנְגוֹל לָבָן בֵּין הַתַּרְנְגוֹלִין. בִּזְמַן שֶׁהוּא בִפְנֵי עַצְמוֹ קוֹטֵעַ אֶצְבָּעוֹ וּמוֹכְרוֹ שֶׁאֵין מַקְרִיבִין חָסֵר לַעֲבוֹדָה זָרָה. וּשְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים סְתָמָן מוּתָּר וּפֵירוּשָׁן אָסוּר. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אַף דֶּקֶל טָב וְחָצָד וְנִיקַלִבִים אָסוּר לִמְכּוֹר לַגּוֹיִם:ו׳משנה: מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִמְכּוֹר בְּהֵמָה דַקָּה לַגּוֹיִם מוֹכְרִין. מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִמְכּוֹר אֵין מוֹכְרִין וְאַל יְשַׁנֶּה אָדָם מִפְּנֵי הָמַּחֲלוֹקֶת. וּבְכָל מָקוֹם אֵין מוֹכְרִין לָהֶם בְּהֵמָה גַסָּה עֲגָלִים וּסְיָיחִים שְׁלֵמִין וּשְׁבוּרִין. רִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בַּשְּׁבוּרָה בֶּן בְּתֵירָא מַתִּיר בַּסּוּס:ז׳משנה: אֵין מוֹכְרִין לָהֶם דּוּבִּין וַאֲרָיוֹת וְכָל דָּבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ נֶזֶק לָרַבִּים וְאֵין בּוֹנִין עִמָּהֶם בָּסִילִקִי גַּרְדּוֹן וְאִיסְטַדְיָיא וּבִימָה. אֲבָל בּוֹנִים עִמָּהֶם בִּימִיסְיָאוֹת וּמֶרְחֲצָאוֹת. הִגִּיעוּ לְכִפָּה שֶׁמַּעֲמִידִין בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה אָסוּר לִבְנוֹתָהּ:ח׳משנה: אֵין מוֹכְרִין לָהֶם בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע אֲבָל מוֹכֵר הוּא מִשֶּׁיִּקָּצֵץ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מוֹכֵר הוּא לוֹ עַל מְנָת לָקוֹץ.ט׳משנה: אֵין מַשְׂכִּירִין לָהֶן בָּתִּים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שָׂדוֹת. וּבְסוּרְיָא מַשְׂכִּירִין לָהֶם בָּתִּים אֲבָל לֹא שָׂדוֹת. וּבְחוּץ לָאָרֶץ מוֹכְרִין לָהֶם בָּתִּים וּמַשְׂכִּירִין שָׂדוֹת דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אַף בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַשְׂכִּירִין לָהֶם בָּתִּים אֲבָל לֹא שָׂדוֹת. וּבְסוּרְיָא מוֹכְרִים בָּתִּים וּמַשְׂכִּירִין שָׂדוֹת. וּבְחוּצָה לָאָרֶץ מוֹכְרִין אֵילּוּ וָאֵילּוּ:י׳משנה: אַף בִּמְקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַשְׂכִּיר לֹא לְבֵית דִּירָה אָמְרוּ מִפֵּנֵי שֶׁהוּא מַכְנִיס לְתוֹכוֹ עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ וגו׳. וּבְכָל מָקוֹם לֹא יַשְׂכִּיר לוֹ אֶת הַמֶּרְחָץ מִפְּנֵי שֶׁהִיא נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ: