אין מניחין מטה של נשים ברחוב משנה בסוף מ"ק [שם] ובגמרא אמרי נהרדעי ל"ש אלא של חיה אבל שאר נשים מניחין ר"א אמר אפילו שאר נשים ופסק הרי"ף כר"א וכ"פ הרמב"ם בפי"ב והרמב"ן בת"ה:
ב׳
ומ"ש ועולין בחבר עיר על האיש וכו' ברייתא באבל רבתי פי"ב:
ועולין בחבר עיר על האיש כו' בערך בערך חבר מביא כמה מקומות שכתוב שם חבר עיר ופי' שהוא גדול בעיר אשר יועדו אליו כל הזקנים שנא' כל אלה חברו וגומר (וכן לעיל בסי' רנ"ה כתב רבינו בענין צדקה יש בעיר חבר עיר פי' אדם גדול שהכל גובין על דעתו כו') פי' אחר ציבור מקום שמחברין בני העיר להתפלל בו ע"כ וע"ד זה יש לפרש כאן שהיה מנהגן לברך ברחובה של העיר כדלקמן סימן שע"ו וקורין אותו חבר עיר לפי שע"י גדול העיר נתקבצו כולם במקום שהוא עומד שם לפי שכולם נגררים אחריו ולכן קורין הקיבוץ ע"י וע"ל סי' שע"ו איך הי' המנהג להתפלל על המתים ובסימן ת"ג כתב ואין מברין עליהם בחבר העיר אבל מברין עליהם לעצמן והכל הוא ענין אחד:
נחלת הכלל · Tur Yoreh Deah, Vilna, 1923
על הסימן הזה
טור יורה דעה סימן שנ״ה, מתוך חלק יורה דעה. ארבעת הטורים לרבינו יעקב בן אשר, בעל הטורים, הם מיסודות ספרות ההלכה - פסקי ההלכה ערוכים ומסודרים לפי נושאים בארבעה חלקים, וספר זה הוא שעליו נבנה השולחן ערוך שהלך אחר סדר סימניו. המובא כאן הוא לימוד המקור ואינו פסק הלכה. פסיקה למעשה תלויה בנסיבות, במנהג ובהכרעת פוסק - בשאלה למעשה יש לפנות לרב.